איזה בעסה, אין לי שום דרך להביע את התסכול מהפציעה הזו. פשוט בעסה.

עשיתי הכל לפי הספר, הכל !
ריצה מתונה מאוד, ריצה איטית חיסית למהירות שאני מסוגל לרוץ, תזונה נכונה לפני הריצה, תזונה נכונה אחרי הריצה, ג'לים תוך כדי ריצה כל 8 ק"מ, הקפדה על שעות שינה ומנוחה, ריצה יום כן יום לא – הכל .. כל מה שצריך כדי לא להיפצע.

רכשתי זוג נעליים חדשות בזמן, נעליים מאותו הדגם שתמיד רצתי איתו, התחלתי עם מרחקים קצרים יחסית ולבשתי את הנעליים גם כשלא רצתי כדי לאפשר לרגל ולנעל להתחבר נכון.

הריצה הארוכה האחרונה שעשיתי הייתה ריצת 28 ק"מ, היא הייתה מדהימה בעיני.
רצתי לאט, השתמשתי בג'לים בהתרגשות ובציפייה בכל 8 ק"מ, סה"כ השתמשתי בשני ג'לים בריצה זו.
במהלך הריצה היו כל מיני כאבים קטנים שבאו לביקור, אמרו את מה שיש להם והמשיכו הלאה ממני, בק"מ ה27 היו לי דמעות של שמחה בעיניים, צמרמורת בגוף ואושר גדול – הכי גדול שהיה לי אי פעם מריצה.

אחרי הריצה עשיתי את כל מה שצריך, שוב לפי הספר, מתיחות בישיבה ולאט לאט, לקחתי את הזמן והשקעתי עבור כל שריר רלוונטי.
במקביל שתיתי קצת מיץ ואכלתי חטיף אנרגייה בביסים קטנים.

בבית הייתי המאושר באדם.

למחרת בבוקר קמתי עם כאבים בגיד אכילס בשתי הרגליים, כל כך כאב בהליכה אבל בירידה במדרגות הכאבים היו בלתי נסבלים בכלל עד כדי העובדה שאני העדפתי להישאר בבית מלרדת 3 קומות למטה. במשך שבועיים ימים הכאב הלך ודעך לאט לאט, אבל לא נעלם. קבעתי לי טור לאורטופד שאמר שככל הנראה מדובר בבעיה בנעליים, שכן ההסתברות לכאב בשתי הרגליים נמוך מאוד. פקינג נעליים בנות חודש.

יחד עם זאת הוא אמר לי שאני יכול להמשיך ולרוץ, ניסיתי עוד באותו לילה וחזרתי אחרי 5 ק"מ כשהכאב חזר והופיע.
(רצתי עם אותם נעליים)

יומיים לאחר מכן ניסיתי שוב לרוץ, הפעם 10 ק"מ, שוב כאבים הופיעו עד כדי תחושות תסכול – אחרי מחשבה ומחשבה ושוב מחשבה החלטתי שאני לא רץ עד שהכאב נעלם לחלוטין יקח כמה זמן שיקח.

מה שאני חושב הוא שהנעליים אכן היו הבעיה:
- נעליים בעלות מבנה סולייה שמכביד על גיד אכילס (סיבה אפשרית למרות שלא מצאתי שום אזכור לדבר כזה באינטרנט).
- שרכתי את הנעליים חזק מידי (המידה של זוג הנעליים האלו גדולה במידה מהקודמות, נראה לי שזה גרם לי לשרוך אותן חזק יותר).

אני עוד ארוץ מרתון ובקרוב….
(בינתיים שימו לב לנעליים)

אני בשוק מזה, מעסיקים שלא יודעים לנסח מודעות דרושים פשוט מצחיקים אותי.
יצא לי לענות למודעת דרושים שפורסמה באחד העיתונים, אמנם לא באינטרנט אבל זה רק אומר דרשני !

כל מילה עולה כסף כשמפרסמים מודעה בעיתונות הכתובה אבל המעסיק הספציפי הזה לא כל כך חשב מה הוא כותב שם, אני לא יודע אם זה הוא באופן אישי או שמדובר באיזה בעל תפקיד בארגון שאחראי על פרסום מודעות דרושים אבל מי שמסר את הטקסט של המודעה ממש לא ידע מה הוא עושה, כנראה שיש כאלה שחייבים ללמוד איך לנסח מודעות דרושים בעיתונות הכתובה ובאינטרנט ובכלל.

מתוך היותי מחפש עבודה, אני אכתוב מה אני רואה במודעה ואיך אני מחליט אם לשלוח קורות חיים ולהגיש מועמדות למשרה ספציפית.

ניסוח כותרת מודעת דרושים
בכותרת מודעת הדרושים צריך לציין את התפקיד עליו מדובר, לא יותר ולא פחות.
- דרוש איש מכירות למוצרי אלקטרוניקה
- דרושה מנהלת אדמיניסטרטיבית למשרד עורכי דין

תיאור משרה
אפשר לפרט על המשרה עצמה בנקודות קצרות, זה לא ממש משנה לי אם המשרד ממוקם בקומה שלישית או רביעית בבניין, אבל חשוב לי שהמיקום של המשרד נגיש עם תחבורה ציבורית (כשמדובר בעבודת סטודנטים זה קריטי לכן כדאי לציין את זה), אפשר לפרט על מה שרלוונטי למשרה כמו, עבודה מול סניפי החברה הפזורים בעולם וכן הלאה.

דרישות התפקיד
לפרט בקצרה אילו דרישות יש לך מהעובד המוצב בתפקיד הזה, פחות להתייחס לתכונות של האדם ויותר למה אתה כמעסיק רוצה ממנו.
- ניהול צוות עובדים
- אחריות על בדיקות התוכנה
- דיווח יומי למנהל החברה

התכונות של האדם הם לא דרישה, רק מי שמסוגל לבצע את המשימות והדרישות לתפקיד בכלל יענה למודעה, אם מדובר במשרת ניהול אין צורך לכתוב שהדרישה היא להיות דומיננטי (זה משתמע מעצם הדרישה לנהל עובדים).

כתובת מייל למשלוח קורות חיים
אל תכניסו כתובות מייל משונות, כל מיני תיבות דואר מוזרות שפתחתם לפני 10 שנים כשהייתם ילדים. כמו שבקורות החיים שלי יש כתובת דואר אלקטרוני נורמתיל ככה לדעתי גם צריך להיות בנוסח מודעת הדרושים שלך.

זהו .. נראה לי..

אני עובד על המאמר הקצר הזה כבר הרבה זמן, שיטות חיפוש עבודה יעיל שעובד הן נכס צאן ברזל של מחפשי עבודה באשר הם.
באופן אישי חוויתי על בשרי מספר שיטות עליהן אני אכתוב כאן, וזה המקום להגיד שאם את או אתה פעלתם בצורה יוצאת דופן כדי למצוא עבודה אז יש מקום בהערות של המאמר לפרט ולכתוב מה עשיתם ואם זה עבד לכם ואכן מצאתם עבודה.

שליחת קורות חיים רגילה
אפשר לשלוח קורות חיים בצורה רגילה למעסיקים שמפרסמים מודעות באינטרנט או בעיתונות, לא משהו יוצא דופו בתהליך, מאוד סטנדרטי, אבל הייחוד פה הוא שבקובץ קורות החיים מכניסים ומשקיעים מאוד עד שזה נראה וכתוב בצורה שמשאירה חותם. זה בדרך כלל טוב למשרות בתחום יצירתי כלשהו כמו לתפקידי שיווק, עיצוב וכד'

פשוט להופיע
שיטה נוספת שעשיתי היא לייצר קובץ קורות חיים ולהחליט אילו תפקידים מעניינים אותי, לאחר מכן פשוט פתחתי את האינטרנט וחיפשתי חברות בהן אני מעוניין לעבוד באיזור שבוא אני מעוניין לעבוד (קרוב לבית שלי), הדפסתי לי עותקים של קורות החיים ויצאתי לדרכי. לא התקשרתי אליהם, לא קבעתי ראיון עבודה, אפילו לא שלחתי להם קורות חיים – פשוט באתי.
אחרי הפעם הראשונה (שהייתה הכי קשה מנטלית) זה ממש רץ, הגעתי, דיברתי עם המזכירה או מנהלת המשרד, היא בדקה אם אני יכול להיכנס לראיון … ובמרבית המקרים נכנסתי לראיון !
חלק מהמקרים פשוט ביקשו שאני אשאיר את קורות החיים, אבל אני תמיד השתדלתי להתעקש על ראיון ("אני כבר פה") וזה תמיד הרשים אותם מאוד.

להגיע לעבודה
פעמיים מצאתי עבודה ככה, הייתי בחנות שמכרה מוצרים שאני אוהב ומתחבר אליהם, שאלתי אם צריכים עובדים תוך כדי קנייה (זה ממש לא היה מכוון, באמת באתי לקנות) ובשני המקרים שעשיתי את זה מצאתי עבודה, פעם אחת למשך חצי שנה ופעם שניה למספר חודשים כעבודה שנייה שלי.
שתי החנויות היו חנות מפעל בתעשיית השוקולד, בה עבדתי כחצי שנה מופלאה – נהנתי מכל רגע, והפעם השנייה הייתה במאפייה שם כל יום היה חוויה ועד היום מבקשים שאני אחזור …

פה המקום לכתוב שצריך לקחת את העיניינים לידים כדי למצוא את מה שאת או אתה רוצה, צריך לנשום עמוק ולעשות את מה שצריך להיעשות – כולנו בני אדם. כל עוד הדברים מתנהלים בצורה מנומסת ומכובדת גם אם התחושה לא נוחה וגם אם לפעמים מרגישים כאילו יש מי שמזלזל … בסופו של יום את או אתה יודעים מה אתם שווים, והיכולת לצאת למצוא עבודה ולא לשבת ולחכות לה היא דבר מדהים כשלעצמו ! בהצלחה !

אם יש לך רעיון נוסף – שתף אותנו כאן למטה ….  

איזה דבר מדהים זה להיות יכול לחשבו על פטנטים חדשים כל יום !
איזה יופי זה להיות יכול להביא לעולם המצאה שתקדם אותו ותעשה משהו חיובי ומדהים ועוד להרוויח מזה באופן אישי !

כתבתי הרבה על עבודה, על חיפוש עבודה ועל הקושי שיש בזה, אפילו על החוויה האישית שלי מעבודה מועדפת שם לרגע הרהרתי אם בכלל מדובר בהטבה או בעונש.
אבל הדבר המדהים ביותר הוא שבכל יום שעובר, בכל רגע שחולף, אני יכול להמציא את הפטנט שיעשה את השינוי הגדול בעולם, בישראל אנחנו ידועים כממציאים מהשורה הראשונה (בכל העולם אומרים את זה) חוץ ממילים ומאמרים שראיתי על העניין יש גם את ההמצאות המדהימות שנפוצות בכל העולם (ויש לנו הישראלים גם המצאות שפחות מדהימות) אבל תחשבו על זה, כל מה שנידרש כדי לחשוב על פטנטים חדשים זה קצת מחשבה המצאתית בריאה … זה הכל.

אם אתם שואלים את עצמכם איך חושבים על פטנטים חדשים? אז אני אנסה לתת את התהליך שעובר אצלי בראש, אולי זה יתן לכם כיוון ….
1. נתקלים בסיטואציה מרגיזה (או מצב שניתן לשפר)
דוגמא: מישהו שנכנס לאוטו שלו בחו"ל ומגלה שעל החלון יש שכבת קרח שהוישרים לא יכולים להוריד

2. חושבים על פתרון שיתן מענה לבעיה
דוגמא: שיצאו מים חמים מהשפריצרים של הרכב כדי שיפשירו את הקרח ויהיה ניתן לנקות את השמשה ולנהוג בלי לצאת מהאוטו.

3. חושבים על יישום אפשרי לפתרון
דוגמא: מערכת שתחזיק מספיק מים חמים שיהיו מוכנים לאחר התנעה ראשונה של הרכב.

4. בודקים אם קיים מוצר / פתרון בשוק, אם לא – מוציאים פטנט חדש ורושמים אותו במדינות שרלוונטיות
ביצוע חיפוש פטנטים ראשוני יכול להיות דבר שעושים לבד או על ידי חברה מקצועית, רישום הפטנט חייב להתבצע על ידי איש מקצוע, עורך פטנטים, ועדיף שיכיר את התחום אליו הפטנט החדש מתייחס בצורה טובה.

עכשיו נחזור אלי, יש לי רעיון לפטנט חדש בערך פעם בשבוע, בגלל זה הפכתי להיות ממש טוב בחיפוש פטנטים לפטנטים חדשים ומידי פעם, אחרי שאני מבצע את החיפוש לבד ולא מוצא אני פונה לחברת חיפוש פטנטים אותה כבר הזכרתי פה בבלוג לא פעם. אני יכול להגיד לכם שזה משתלם ואולע אפילו יותר מזה….!

אני לא יודע מה איתכם, כשאני שומע שממליצים לחבר שלי שמשתחרר ללכת ולעשות עבודה מועדפת אני מקבל צמרמורת.
הסיבה העיקרית שיש לי צמרמורת כשאני שומע על עבודה מועדפת מאוד פשוטה,
כמו שאומרים באנגלית been there -done that
הייתי בסיפור הזה, עשיתי את זה בכל מיני סוגים של עבודה מועדפת, וזה אף פעם לא היה קל מספיק כדי שאני אסיים את כל התקופה…

הייתי בכל מיני, אני לא בטוח שחלק מהם עדיין מוגדרים כעבודה מועדפת לקבלת המענק אבל הנה מה שאני עשיתי:
עבודה מועדפת בתחנת דלק – נחמד, יחסית קל, עבודת משמרות, הרבה ריח של דלק, לעיתים קצת לא נעים כשנכנס מתדלק שיכור באמצע הלילה.
עבודה מועדפת בבניין – חוץ מהעובדה שהרגשתי בארץ זרה, וחוץ מהעובדה שהתייחסו אלי כאילו עושים לי טובה, המשקל שהרמתי במהלך יום עבודה היה מאוד גדול והגב והידים שלי לא אהבו אותו.
עבודה מועדפת בבית מלון – זו הייתה העבודה המועדפת גם עלי, סביבת העבודה הייתה נוחה יחסית, אמנם עשיתי כל מיני דברים שהשתיקה יפה להם בתחום הניקיון אבל היחס בין השכר למאמץ היה נסבל.

חברים שלי עשו כל מיני עבודות מועדפות נוספות בהם לא היה לי ניסיון, אני רק רוצה להזכיר אותם אם מישהו מהקוראים ירצה לברר ולבדוק לעצמו את האפשרויות:
עבודה מועדפת בחקלאות – אפשרית בכל מיני אתרים בארץ, מהצפון הרחוק ועד לדרום הארץ, עבודה לא קלה אבל מאוד מתגמלת בייחוד לאוהבי טבע.
עבודה מועדפת בתעשייה – ישנן עבודות מועדתפות בתחום התעשייה שאינן עבודה בביניין, אני לא מכיר בדיוק לכן לא אפרט אבל אם זה רלוונטי לך אפשר לבדוק בדיוק אילו עבודות מועדפות יש במשרד העבודה.
עבודה מועדפת עם מוגבלים – ניתן גם לעשות עבודה מועדפת עם מוגבלים בעזרה יומיומית בחיי אדם מוגבל, בדרך כלל מדובר על מספר שעות במהלך היום עד לימים מלאים כולל לינה. עבודה זו מלאה בסיפוק אישי וקשה מאוד מנטלית.

ניתן לקרא עוד על עבודה מועדפת באתר "מובטל" שמתמחה בלוח דרושים.

בהצלחה !

הדרך יפה, הנוף מדהים, התחושה נהדרת … זה מה שעובר לי בראש ביום שבת האחרון בו אני עובר על פי 23.71 ק"מ בפארק הירקון.
בנחישות ובזהירות, בסבלנות והתרגשות, באהבה וחתירה למטרה, קילומטר אחר קילומטר עד למטרה.

אחרי שבנקודה זו ממש, לפני חודשיים בערך, הכל עצר, הגיד נמתח והיה לתמרור עצור בגודל בניין רב קומות שמהבהב באדום באמצע הלילה, אחרי מפגשים עם הפיזיוטרפיסטית, עם האורטופד, אחרי התלבטויות ומאבקים פנימיים שלי עם עצמי, אחרי הכל … עברתי את הריצה הזו שהייתה אבן בוחן מבחינתי.

יותר מזה, לא כתבתי את הפוסט רק לאחר שנתתי לגוף שלי את יום המנוחה המגיע לו, יום ראשון האחרון,
לא כתבתי את הפוסט הזה גם לאחר הריצה של יום שני, רצתי 10 ק"מ ורציתי לבחון ולראות שהכל זז כמו שצריך,
כתבתי את הפוסט ביום שאחרי, ביום שבו אני יכול להרגיש באופן ודאי, לדעת בצורה הכי מוחשית – הריצה הארוכה ביותר שלי עברה בשלום.

ביום שבת הבא אני שוב מעמיד למבחן את הגוף, המטרה לשבת עומדת על 28 ק"מ.
כשלפני הריצה אני צריך לברר מספר דברים לגביה, מתוך קריאה באינטרנט נראה שכאן כבר צריך לתת את הדעת לגבי שימוש בג'לים, ואני צריך לבדוק אילו ג'לים, מתי משתמשים ואיך לוקחים אותם.
עדיין לא נתקלתי בג'ל, חשבתי שאני גם לא רוצה … אבל היום אני מבין שאם יש את האפשרות לצרוך את המוצר הזה לטובת הריצה ולטובת הגוף, אני ארצה לפחות לנסות.

איזו התרגשות …

יש לי חודשים אינטרנסיבים נפשית בכל מה שנוגע לריצה, אני לא יודע אם עקבתם אחרי בעניין ועבור מי שלא (כמו שתמיד אומרים במהדורות החדשות שחוזרות וחוזרות וחוזרות על אותן כותרות מידי שעה כל ערב בטלויזיה), אני אתן את התמצית פה: 

- נרשמתי למרתון טבריה הקרוב, שמתקיים ממש בשבוע הבא, עוד פחות משבוע.
- התאמנתי בצורה מאוד אינטנסיבית, בשימוש בתוכנית אימונים מהאינטרנט.
- אחרי חודשיים של אימונים הגעתי למעל 60 ק"מ ריצה בשבוע, כאשר יש לי יום אחד של מנוחה בכל שבוע.
- הייתי "על הסוס" כמו שאומרים.
- ואז רצתי במסלול ובסוף ריצת 12 ק"מ אמרתי לעצמי שאני מגיע לסוף לפני זה שרץ שם … רחוק… ואכן הגעתי לפניו אחרי ספרינט מטורף.
- יומיים אחרי הספרינט הזה לא יכולתי ללכת, שלא נדבר על לרוץ.
- אחרי אורטופד, ושוב אורטופד, וקושי נפשי להודות בכך שאין לי את הזמן להתאמן למרתון טבריה – ביטלתי את הרישום.
- הלכתי לפיזיוטרפיה בקופת החולים.
- נרשמתי למרתון חדש, חודשיים מאוחר יותר, כלומר עוד חודשיים וקצת מהיום (על המרתון הזה אני אכתוב בהרחבה בקרוב).
- התחלתי את האימונים כמעט מההתחלה, במקביל לפיזיוטרפיה…

הדבר המרכזי בגינו אני כותב את הפוסט הזה הוא העובדה שמחר אני צריך לרוץ את הריצה הארוכה ביותר שרצתי אי פעם, זו הריצה אליה לא הגעתי בפעם הקודמת … ואני מאוד מאוד רוצה שזו תעבור בשלום ובהנאה מרובה לקראת המשך האימונים …

אורן ואלון מהמירוץ למיליון עשו את הדבר הבלתי צפוי ושברו את כל מה שבנו במהלך כל התוכניות עד כה, הדברים הכואבים באמת בחיים המפתיעים והכי בלתי צפויים קורים כאשר הפער בין הציפייה למציאות גדול בצורה חריגה. ובכן, אורן ואלון מהמירוץ למיליון עשו לי את זה בדיוק, הרושם שנוצר מהם שנבנה תוך כדי התחרות היה מדהים בעוצמתו, זוג חזק ומשמעותי, זוג ממוקד שחותר למטרה, זוג איכותי ומוצלח שלמרות היהירות מייצר קסם ומושך אליהם, אורן ואלון צויירו כאנשים מוצלחים והוכיחו את התכונות שעשו אותם כאלו.
עד הפרק האחרון של רצים למילון. 

בפרק האחרון קרה את מה שכל היכרות ארוכה עושה, בניגוד לרושם ראשוני או רושם קצר, בהיכרות ארוכה נחשף האדם האמיתי. מגוון המצבים בהם נתקלים, הסיטואציות השונות שמוציאות ומייצרות תגובות שונות של אנשים לאט לאט מקלפות את התחפושות ואת העמדות הפנים ומביאות לנו את האמת, אמנם זה לוקח זמן אבל בהחלט חשוב – חשוב לראות את הפרצוף האמיתי.
לצערם של אורן ואלון, בפרק האחרון הם קילפו את הקליפה האחרונה שהגנה על האופי האמיתי שלהם. 

הדבר דומה למקרה בו נגלה שסופר-מן שמציל את העולם בעצם מכה ילדים קטנים להנאתו בשעות הפנאי, מקרה בו נראה את ספיידרמן חונק אנשים כשעשוע או כשנגלה שהגיבור איתו אנחנו מזדהים יתגלה כמפלצת אנושית. 

אורן ואלון לקחו את כל התכונות הישראליות המוצלחות שייחסנו להם, בהם המון תכונות צבאיות של חתירה למטרה והשגת יעדים, אסטרטגייה ועוצמה ובאחת הפכו כל אלו לתכונות מכוערות ושליליות כאשר הם הוסיפו את הרוע והאכזריות שבעצם מניעים את כל הסיפור, בתוכנית הם דיברו על חציית קוים אדומים, לא מדובר בקווים אדומים, מדובר במשהו אחר ממש: שני הגיבורים נפלו תחת כובד משקלם, שניהם לא הצליחו להחזיק את הרוע עמוק מספיק כדי שלא יתגלה בפני כל עם ישראל, אורן ואלון עצמם הופתעו מהאכזריות בה הם נהגו – הופתעו מכמה שהם יכולים להיות אכזריים, אבל לא סתם, הם תכננו את זה. 

 אורן ואלון הפסידו את כל מה שבנו, הם היו יכולים לזכות במיליון, הרושם שלי הוא שכרגע הם שניהם המומים מעצמם כדי שיהיו יכולים להשקיע את כל הכוח שלהם ולהעמיד אותו לטובת המטרה (אבל יש להם את הכלים לנצח), הם הרסו את שמם הטוב והיום מייצגים את הישראלי המכוער ביותר שמשתמש בכוחו כדי לדרוס ולהרוס ומכאן אני יכול רק לנחש שאנשי הפרסום ישכילו ולא יבחרו בהם לקמפיינים / פרסומים שבדרך כלל כוכבי ריאליטי זוכים להם, מהסלון שלי נראה שהרושם השלילי כל כך גדול עד שבני משפחותיהם צריכים להתבייש בהם עד עומק נשמתם. 

השריקה של עקיבא שהייתה הדבר האחרון שיכל לעשות כדי למנוע את הסבל של אשתו הייתה כל כך חזקה ומכוונת, ממש כמו מעשה של אדם שידיו קשורות שמרכז את כוחו בדבר היחיד שהוא יכול לעשות, השריקה הזו עברה דרך עור התוף של אורן ואלון, אחד ממש שמע את השריקה מכוונת אליו והשני תוך צפייה מהצד איך אחיו משלם על מעשיו, אחד מתוקף המשימה חסר אונים ומחוייב לשמוע ולהישאר ללא תנועה והשני יכול להגיב אך לא יכול לשלוט בשריקה ובמחיר שנגבה ממנו. האדם היחיד באותו הרגע שיכל להפסיק את השריקה היה האח עם הכד על הראש, ברגע אחד יכול להפיל את הכד ולהפסיק את הסבל, לא ברור כמה זמן זה התמשך אבל נראה שלא מעט. 

לדעתי, החל מאותו רגע, כל שריקה שתושמע ליד כל אחד מהאחים תזכיר להם את עצמם ואת הרוע הזה שבחרו להפנות כלפי אחרים, תזכיר להם ולבני משפחותיהם את התחושות הרעות ששלטו בהם אחרי שהפסידו במשימה. אני חושב שהשריקה החודרת שעקיבא השמיע תהדהד להם בנשמה לעד.

מדהים איך החשק שלי לצייר תוקף אותי כמו גלים בים, עד לפני שנה כל הזמן רציתי לצייר, עשיתי קורסים ולמדתי ציור, ציירתי בבית יחסית הרבה חילקתי ציורים שלי לחברים .. צילמתי ושיתפתי אותם בפייסבוק.

פתאום כלום !

בשנה האחרונה לא בא לי לצייר, לא מרגיש שאני רוצה את זה, הציורים שעשיתי נראים לי סתם, אין לי את השקט לשבת ולהתרכז האלמנט אחד ולרשום אותו אפילו לא בעיפרון סתם ככה. הציור כאילו התרחק ממני הכי שאפשר.

אני זוכר!

אני זוכר את השקט הנפשי שציור נתן לי, את היצירתיות, את תהליך הציור שלוקח זמן אבל יודע להחזיר בתחושת סיפוק והגשמה, את הכיף בלשתף ציורים בפייסבוק ואת ההנאה בלתת ציורים לחברים סתם ככה …

עכשיו אני רוצה לחזור לזה !

לא יודע איך זה נולד, אבל אני רוצה לחזור לצייר, אולי לא כמו פעם, אבל כן משהו … אני אנסה לארגן לי את המעמד לקנבס, את הקנבס החדש והצבעים האקרילים, לפני זה אני חייב לקנות מכחולים חדשים כי אלו שהיו לי בטוח שעבר זמנם והם יבשים כמו מדבר, אני חושב שחלק מהציור נמצא אצלי גם בכתיבה וגם בריצה, אז צריך לתת פוש בשלושת החזיתות יחד. לא פשוט כי כל פעילות בפני עצמה היא צרכנית זמן רצינית מאוד.

ציור דורש שקט ונינוחות, זמן והרבה מקום ליצירתיות. הכתיבה כמו הציור דורשת יצירתיות, אבל פה עניין הזמן והנינוחות פחות חשוב בעוד שבריצה הזמן הוא האלמנט המכריע יחד עם כוח הרצון וההתמסרות למשימה… אני שם. רק צריך להתחיל לצייר, להגביר בריצה ולכתוב יותר ..

כמו כולם, גם אני קם בבוקר מתארגן ומסתדר ויוצא לעבודה, גם אני נכנס לאוטו ונוסע בין חמש לעשר דקות עד שאני מגיע לקצה הפקק הראשון שלי לאותו יום, גם אני זוחל לאיטי ליד עשרות עובדים שנמצאים בדרכם כל בוקר, גם אני שומע את דיווחי התנועה ברדיו, גם אני משתמש בוויז לבדוק כמה זמן יקח לי להגיע למשרד, גם אני מקלל, גם אני נידחף לפעמים, גם אני שכיר בחברה ונוסע לעבודה בכל בוקר.

יהיה מי שיגיד שיש לי מזל שיש לי עבודה בכלל, אבל יש לי שני חברים קרובים שצוחקים עלי כל יום כמעט.

הם עובדים מהבית, אחד עצמאי לחלוטין והשני עובד בשביל חברה מסויימת אבל עושה את זה כמעט רק מהבית, אז בעקבות סופשבוע סוער במיוחד (ואני לא מתכוון למזג האוויר), דיברנו וקישקשנו אם כל אחד יכול לעבוד מהבית בהקשר ישיר אלי, האם אני יכול לעשות את זה ולמצוא עבודה כשכיר או כעצמאי ולעבוד מהבית.

אז מה צריך כדי לעבוד מהבית?
משמעת עצמית גבוה מאוד.
הדבר המאפיין את שני חברי היקרים היא משמעת עצמית גבוה, כשכיר שעובד מהבית אפשר להסתפק בפחות משמעת עצמית אבל היא בהחלט חייבת להיות גבוה.

ניהול זמן
חייבים לדעת איך לנהל את הזמן, לפי שניהם זה משהו שנכתב ב"דם", ניהול הזמן בין המטלות של הבית, הפיטויים וההיסחים, פייסבוק, אתרי היכרויות, שיחות טלפון בין אלו שעובדים מהבית, הסינג'ורים שמגיעים מכיוון בנות הזוג והמשפחה ועוד ועוד …

מיקוד ושיטות עבודה
לעבוד לבד זה לא פשוט, אין את הרגע הזה להתיעצות קלה עם מי שיושב איתך בחדר, אין את השיתוף והעבודה לעבר מטרה משותפת, כשעובדים לבד בבית חייבים לפתח מנגנונים אישיים וקשרים חברתיים מקצועיים שיאפשרו להתמודד עם העניין.

מוטיבציה לעבודה
כשעובדים לבד ויש משמעת ויש מטרה חייבים להשלים את התמונה עם מוטיבציה, בזכות המוטיבציה מי שעובד בבית קם בבוקר (אחרת למה?), בזכות המוטיבציה מתקדמים ומתפתחים (אחרת למה?), בזכות המוטיבציה שומרים על תנועה קדימה ולא קופאים על השמרים.

סביבת עבודה נוחה
חייבים סביבת עבודה נוחה ומתאימה לעיסוק, אם אני צריך מחשב ואינטרנט אז אני צריך שיהיה מחשב טוב ואינטרנט מהיר, לא ניתן לקמץ בכלי העבודה כאשר מדובר בעבודה מהבית. זה פשוט פוגע בשאר, במוטיבציה, באנרגיה, במשמעת ומספק "דלק" להיסחים ולהסחות הדעת.

גיוון ותחביבים חברתיים
כשאתה קם בבוקר, יוצא מחדר השינה, עובר לפינת העבודה ומדליק את המחשב, עד שזה עולה אתה מצחצח שיניים ומכין קפה, אח"כ יושב ומקשקש על המחשב עד לשעות הערב המאוחרות, אתה חייב פעילות חברתית כלשהי. לא טוב היות האדם לבדו. עבדת – צא לבלות !

ומה עוד אפשר להגיד על עבודה מהבית, עניין התועלת בעבודה, חישוב שעות עבודה, סדר וארגון, ניהול משימות ועוד ועוד אתגרים עומדים לפני מי שרוצה לעבוד מהבית, אני בוודאות לא בנוי לזה, בודאות אני מתאים לעבוד כשכיר, לקום בבוקר, להתארגן ולצאת לעבודה, להיכנס לאוטו ולנסוע חמש /עשר דקות עד הפקק הראשון לשמוע את דיווחי התנועה ברדיו, קצת לקלל, קצת להידחף ולהגיע לעבודה בכל בוקר.