ועל מה אני מדבר כשאני כותב על ריצה (אחרי הספר של הרוקי מורקמי)

שבוע שישי של אימוני המרתון הראשון שלי, מרתון טבריה הקרוב, ואני מרגיש מצויין.

 

 
אתמול רצתי את המרחק המקסימאלי שרצתי עד כה אי פעם, 22 ק"מ, עשיתי את הריצה בזמן טוב יחסית (בקצב של 5:35 דקות לק"מ). וואו. ככל שהזמן עובר, המרתון מתקרב וההתרגשות מכל ריצה עולה.

 

לפני שבוע בערך קראתי את הספר "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה" של הרוקי מורקמי, הספר כספר לא משהו אבל בהחלט מעורר מוטיבציה ומדגיש את האהבה לריצה המחיר שמשלם הרץ והתועלת הפיזית והמנטלית שנובעת ממנה. נחרט לי בזיכרון המשפט שמצוטט בספר:
"Pain is inevitable. Suffering is optional"
ובעברית: הכאב בלתי נמנע, הסבל אופציונאלי.
כל כך נכון וכל כך מתאים עד שאני מוצא את עצמי חוזר על המשפט הזה מול כל אחד שמוכן לשמוע.

 

 

יש לי מחשבה להתחיל ולכתוב מיד אחרי כל ריצה, לכתוב את המחשבות שלי את החוויה שלי בכל ריצה וריצה, הרבה קורה במהלך ריצה, מחשבות שחולפות, שקט ורוגע שמשתלט ושוקע בגוף, חישובי דרך, הרצים שמסביב, הנוף שמשתנה ועוד ועוד דברים.

 

 

אחרי שיחה עם חבר טוב שהמליץ לי להתחיל לקחת מגנזיום לטובת האימונים, אני הולך לבדוק את הנושא קצת יותר לעומק, פיזית אני לא מרגיש שאני צריך משהו חוץ מאת האפשרות להרדם לאחר ריצה ארוכה ולישון טוב באותו לילה, לאחרונה כל ריצה ארוכה מלווה במספיק אנרגיה להשאיר אותי ער עד השעות הקטנות של הלילה ועייף מאוד ביום שלמחרת. החבר אמר שלי שאחד מתפקידי המגנזיום הוא לזרז את ההחלמה של השרירים ובכך לקצר את זמן ההתאוששות מריצה. נראה, אולי אני אעשה בדיקה ואקח קצת למשך שבוע שבועיים.

 

 

זהו להפעם, יש עבודה, בתקווה שאני אצליח לכתוב מיד אחרי כל ריצה, נתראה מחר בפוסט הבא.

ריצה ומחשבות אחרות … יש לי פטנט!

מתוך הריצות המדהימות שאני עושה כהכנה למרתון טבריה יש לי מלא דברים נחמדים בראש, מלא!

 

לפני שתי ריצות חשבתי על החיים, פתאום הבהירה לי מחשבה שבעצם היום אני הכי מבוגר שאי-פעם הייתי והכי צעיר שאני אהיה אי פעם, שתי אפשרויות לספר על המצב, שתי אפשרויות שנכונות תמיד ולכולם. איך קוראים לזה ?

 

אתמול הייתה לי גם איזו הברקה, אני לא זוכר אותה כרגע .. פתאום ברחה לי מהראש.

 

האימונים מתקדמים, אני צמוד לתוכנית אימון למרתון שראיתי באינטרנט באתר איילות, בנוסף אני מרגיש מאוד חיוני, מאוד בחיים, אז יש לי כל הזמן המון רעיונות לפטנטים ומשפטים מוזרים כמו זה שרשמתי פה למעלה, המון המון פטנטים.

 

בגלל הקשר האדקמי שיש לי עם אוניברסיטת בן גוריון, חיפשתי שם מה אומרים על פטנטים ומצאתי את הדף הזה, מילון מונחים או סוג של מאגר מידע בתחום הפטנטים, מצחיק שראיתי שם את קישור לחברת ניוטון חיפוש פטנטים שמהם כבר יצא לי לקנות ואפילו להתייעץ ולהיות לקוח. הם טובים ממש.

 

חשבתי שיקפוץ לי המשפט השני, לא קפץ.

 

כשהוא יגיע שוב אני ישר אכתוב אותו.

כרגע בנפח של מעל 40 ק"מ ריצה לשבוע, ההתחלה תמיד קשה, אני חושב שעד הקילומטר החמישי אני סוחב את עצמי בכוח, אח"כ זה מתחלף בהתרגשות מדהימה, איזה פטנט הא?, אני מגיע למצב שבוא יש לי צמרמורת רק ממחשבה שעוברת לי בראש, לעיתים אפילו רק כי אני מתבונן בסביבה שלי במקום רק להסתכל, העולם הזה מאוד יפה. רוב הזמן.

 

אז אם יש לכם משהו לכתוב לי, אולי איזה פטנט נחמד לריצה, אפשר להכניס את זה בתגובות שלמטה, אני אשמח גם להתייחס לזה. בכיף.

יכול להיות שבעתיד אני אעלה כאן באתר את ההמלצות שלי לריצות, יש לי כמה תובנות אישיות מתוך הריצה שלי, נראה, אני צריך לחשוב על איך להעביר את זה בצורה נכונה ובהירה מספיק.

יאללה … היום יום קל, שמונה / תשעה ק"מ …

אימון למרתון ראשון שלי, ריצות ראשונות

טוב, אחרי שנרשמתי בתחילת השבוע לריצת מרתון טבריה 2012 אני כולי אושר גדול.
בלילות אני חושב וחולם על הריצה עצמה, על איך זה היה בהתחלה בזינוק, איך תוך כדי ואיך ב10 ק"מ האחרונים.
כבר דיברתי עם חבר טוב וביקשתי ממנו שינסה להיות יכול לרוץ 10 ק"מ כדי ללות אותי בישורת האחרונה של המרתון, אבל הוא הבהיר שהו מאוד ישמח לעשות את זה ב500 מטר האחרונים, או ליחלופין במשך 500 מטר כשאני אגיע לק"מ ה32 במרתון. נחמד מצידו.

 

בכל פעם שאני הולך לרוץ עכשיו, יש בי משהו שדוחף חזק יותר, יחד עם הרצון לעשות את האימונים בצורה מתונה יש בי כל הזמן משהו שמושך אותי קדימה לעוד. העובדה שלפני חודש כבר רצתי מרחק של 16 ק"מ בהרים, ובגלל הפסקה בריצה של שלושה שבועות חזרתי למחקים של 11-12 ק"מ גורמת לי לרצות לצמצם את זה ולהגיע חזרה ל16 ק"מ ריצה במהירות. אני מקווה שזה בסדר.

 

דבר נוסף קורה לי, אני קורא יותר ויותר על ריצה ועל מרתונים בכלל, מאוד מעניין לדעת מה הבסיס למרתון ואיך בכלל נקבע המרחק הזה 42.195 ק"מ. מסתבר שאין פה איזה משהוא חכם, זה פשוט (פחות או יותר) יצא ככה…

 

מידי פעם אני אכתוב על הריצות שלי, על החוויה באימון למרתון…
זהו לבינתיים, יוצא לריצה.

הכנה למרתון ראשון שלי

הריצה הזו היא דבר אחד כשהיא ללט מטרה ודבר אחר לגמרי כשהיא עם מטרה. מהיום שבוא נרשמתי למרתון טבריה הריצה שלי השתנתה לחלוטין.
חלק מהשינוי הוא כזה שניתן להסביר, חלקו אני לא יודע אבל אני אנסה:

 

שינוי טכני בריצה עצמה:
– אני רץ ריצות ארוכות ביותר סבלנות ומהירות נמוכה יותר (כהכנה לקצב ריצה נכון למרתון).
– אני שם לב יותר לכל צעד.
– אני לוקח איתי מים לריצה, לכל ריצה, ומתחיל לשתות תוך כדי ריצה החל מהקלומטר החמישי (כדי לתרגל ספיצת נוזלים במאמץ).
– מאותו רגע אני לא רץ הכי הרבה בכל ריצה, יש לי ריצות קצרות ומהירות וריצות בינוניות וריצה אחת ראוכה כל שבוע.
– מבצע תרגילי חיזוק לשרירים + יותר תרגילי גמישות.

 

אלו בעצם עיקרי השינויים הטכניים שקרו לי מאז שנרשמתי למרתון טבריה, יש עוד שינויים שאותם אני אנסה להעביר כאן, שינויים מנטלים:

 

– אני מתרגש ממש לקראת כל ריצה, יש לי פרפרים בבטן.
– אני מלא במוטיבציה, מלא בחיוניות כל הזמן.
– יש לי רגעים תוך כדי ריצה בהם אני מרגיש על גג העולם, צמרמורת מתפשטת בכל הגוף, הכל מתאחד לדבר אחד: הגוף, הצעדים, הדרך, הנוף, הנשימה, הדופק. גג העולם !
– אחרי הריצה, תחושת אופוריה מוכרת שמלווה בתחושת הישג והתקדמות מאוד רצינית.

ישנן עוד תחושות, אני אפרט עליהן בהמשך,
היום יום אימון קצר יחסית + תרגילי כוח וגמישות – ממש מתרגש לקראת זה.

יום נפלא.

רישום למרתון טבריה

אחרי התלבטות אם להרשם למרתון טבריה של השנה החלטתי שכן.

 
הרישום המוקדם מסתיים בסוף החודש (סוף אוגוסט) והחלטתי שהשנה זו השנה שאני עושה קפיצת מדרגה בריצה שלי ומתחיל להיות קצת יותר רציני. תזונה נכונה יותר, אימוני ריצה נכונים, ודרישה הולכת וגדלה מהגוף לייצר ק"מ של ריצה ….

 

ההחלטה עצמה נלקחה לפני מספר חודשים, היה לי קשה לקדם אותה וממש להרשם כיוון שיצא ובמשך שלושה שבועות לא התאמנתי, החזרה לריצה הייתה לי קשה וכואבת. אבל אני פה ! אתמול רצתי 10 ק"מ ונהנתי כמו פעם, זה היה לי סימן טוב ואות פיזי שאני יכול להרשם למרתון טבריה.

 

אני אנסה לכתוב כאן על התהליך עצמו, התהליך הפיזי של אימונים למרתון, והתהליך הנפשי שאני אעבור בדרך.

איזו התרגשות!

 

קטגוריות