בלוג על החיים

החופש הגדול נגמר

במזל טוב, ובלי יותר מידי נזקים, החופש הגדול נכנס לישורת האחרונה. השבוע האחרון.
יש לי כל מיני הנחות לגבי הימים האלא, למשל:
5 ימים אחרונים אלה גורמים לילדים ולנוער לרצות למצות את הזמן הקצוב שנותר ומוציא אותם לרחובות בכל תפארתם. השתוללויות, פורקן רגשי, סוג של ניצול הימים האחרונים של החיים. ימים של הרס טוטאלי.

סברה אחרת שלי היא שהילדים והנוער כבר עייפים. נחים בבית ומחכים להתחיל את תקופת הלימודים, נחים ומתארגנים וימי הלימודים העומדים לפניהם. אבות ואמהות מותשים בביתם, מנסים לשרוד עוד כמה ימים בודדים, לקראת החופש הבאמת גדול שלהם.

לא יודע, ואין לי את הכלים למדוד מה יותר נכון, אני יכול להניח שיש כאלה וכאלה … אז המסקנה היא שיש פחות ילדים ונוער ברחובות, אבל מי שנמצא שם – פשוט מסוכן !!

שנת לימודים פורייה … !!

שתף עם חברים:
  • Yahoo! Bookmarks
  • Digg
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • Live
  • RSS
  • StumbleUpon
  • Twitter

יש לנו מדליה !!!

יש לנו מדליה !יש לנו מדליה !יש לנו מדליה !יש לנו מדליה !יש לנו מדליה !יש לנו מדליה !

איזה כיף, לא חשבתי שיהיה לי אכפת בכלל – אבל אני ממש שמח!

כל הכבוד לאדון שחר צוברי !!!!!!!!!!!!!

תודה והמון הצלחה בהמשך.

שתף עם חברים:
  • Yahoo! Bookmarks
  • Digg
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • Live
  • RSS
  • StumbleUpon
  • Twitter

ביג’ין 2008 – אולימפידה

כולם כותבים עליה, אסז גם אני.
הדבר הכי בולט באולימפידה הוא העוצמה והחוזק של העם הסיני, הם הראו לכולם מי באמת שולט. מי הבוס, מי החזק, למי היכולת והעוצמה ברמה של עם … ממש עם סגולה.

אח”כ אפשר גם לראות את החביבות וההשקעה בפן האנושי – הסינים רוצים שנאהב אותם. הם רוצים שנכיר ביכולות האנושיות שלהם. פשוט אירוח אישי ברמה הגבוהה ביותר שקיימת.

וגם בולט מאוד הרצון להיות בלתי נשכחים. האולימידה הזו תמיד תיזכר בזכות כמויות השיאים העולמיים שנשברו, בזכות מייקל פלבס שעושה הסטוריה, בזכות היכולות של הסינים עצמם. מהיום והלאה ידברו על ביג’ין 2008 כאבן דרך בספורט העולמי.

ומה איתנו, אנחנו די בסדרף למרות כל הקישקושים שהפרשנים מערוץ אחד מקשקשים. הספורטאים שלנו, אלא שכל ארבע שנים הופכים לנציגים של ישראל, אלא שמתפרנסים בקושי, עובדים קשה, ומקבלים ז… במשך 4 שנים, הם גם משיגים הישגים. כבוד!

האכזבה שלי היא דווקא מצד שר התרבות והספורט, הוא החליט שהוא נידרש בביג’ין לתקופה ארוכה ומאוד יקרה בזמן שיש צורך ממשי בכסף ובתקציבים עבור אילו שמיצגים אותנו. השר הזה הוא הדבר האחרון שמיצג את מדינת ישראל, עדיף היה אם מישהו היה עוצר אותו מבזבוז הכסף הנורא הזה. מניצול המעמד שלו למטרות אישיות, אני לא אתפלא אם הוא יחזור עם מזוודה מלאה מתנות (שנרכשו על חשבון המדינה) ועם חיוך מאוזן לאוזן … כי בסה”כ הסינים מארחים טובים מאוד. זו בושה !!

עדיין מחכים למדליה, למרות שזו לא הכרחית לדעתי, הספורט שלנו מתקדם יפה (יחסית להיותו מוזנח ברמה התקציבית). נתראה בסוף ….

שתף עם חברים:
  • Yahoo! Bookmarks
  • Digg
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • Live
  • RSS
  • StumbleUpon
  • Twitter

ים המלח … ים המלח

אחרי יומיים מדהימים בים המלח, חופשה ספונטנית בת יומיים אני פשוט חייב לכתוב לכם עליה.

כל הזמן אני מדבר, כותב ועושה דברים שקשורים בעבודה. ובכן, חיי לא סובבים את המושג עבודה כמו שזה יכול להשתמע מהבלוג שלי, עבודה זה נחמד, עבודה זה סוג של חופש, אבל עבודה לא ממש נעשית כדי לעבוד – אלא כדי לבלות. לפעמים, מרוב עבודה, שוכחים את העובדה החשובה הזו.

נזכרתי.

אז נסעתי לי ליומיים בים המלח, באופן ספונטני ובהחלטה של רגע (מה שאני יכול לעשות בעבודה שלי כיום, עבודת משמרות חלקית), וגיליתי את החיים – שוב.
ים המלח מאפשר שקט מדהים, ממש כמו שהיה בסיני, נוף מדברי נעים ומרגיע, מפגש עם תיירים (שזו חוויה שבשנים האחרונות היה מאוד קשה לחוות, כי פשוט לא היו תיירים, ולא הייתי בים המלח), קצת אלכוהול בריא והרבה אוכל טוב. פשוט חופש נעים.

אמנם יומיים זה לא הזמן הדרוש לאדם כדי ממש לנוח, או כדי לחוות באופן מלא חופשה מעבודה, אבל זה מספיק לסוג של פסק זמן איכותי וכדי להזכיר … להזכיר למה אנחנו עובדים.

איפה ישנתי ?

כיוון שזה היה ספונטני, מצאתי בטעות את האכסנייה של מצוקי דרגות, שנאפשרת מנוחה מלאה בתנאים טובים מאוד (יחסית למחיר המאוד מאוד נוח… גם למי שלא עובד כרגע). החדר שלי כלל שתי מיטות, מקלחת, שירותים ומיזוג חדש בעלות של 250 ש”ח שכללו גם את ארוחת הבוקר שאחרי. לצורך השקיפות המלאה אני חייב לציין שזה היה בלילה שבין רביעי לחמישי (כלומר אמצע שבוע).

חוף ים מסודר.

במשך היום ביליתי ליד חברה נחמדים מאוד מ4 ארצות שונות בחוף מינרל,החוף מאפשר שהייה ארוכה ונוחה ליד הים, מקלחות ומסעדה קטנטנה למי ששכח להביא אוכל יחד איתו (עבדכם הנאמן … קצת שכחן בעניין אוכל),בריכותמסוגים שונים … ועוד כל מיני פינוקים … פשוט תענוג.

אוגוסט בים המלח.

מסתבר שבחודש אוגוסט אין ממש נהירה לים המלח, לדעתי בגלל החום, אבל זה רק מאפשר לכולנו להנות מתנאים מדהימים בעלויות נמוכות. והחום ? לא באמת חם שם … אחרי שמתרגלים.

עכשיו, שהגעתי לסוף הפוסט אני קצת חושש מפרסומו, כי הרי אתם תדעו את הסוד שלי, ואולי ניפגש שם (אני מתכוון לעשות את זה עוד פעם – פעמיים בחודש הקרוב),  אז אם אתם מגיעים לשם … תתנהגו כמו תיירים שמכבדים את המקום, שלכולנו יהיה שקט ונעים.

עכשיו, בעצם, מה שנשאר זה לחזור בשיא הכוח, לעבודה .. ! קדימה לעבוד ! אחרת איך נצא לחופש ?

ים המלח, מבט מלמעלה

שתף עם חברים:
  • Yahoo! Bookmarks
  • Digg
  • del.icio.us
  • Facebook
  • Google Bookmarks
  • Live
  • RSS
  • StumbleUpon
  • Twitter