מה אני יכול להגיד לכם, יש לי מזל !
אמנם אני קצת מובטל, ונמצא בתהליך חיפוש עבודה, אבל כרגע מבחינתי אפשר לחלק את העולם לשתי קטגוריות עיקריות: אלו שישנים צהריים ואלו שאינם ישנים צהריים (שנת יופי).

לאחרונה אני מנסה לייצר לעצמי הרגל, שנת צהריים. כיוון שאני יכול: היום אני נמצא בתהליך של חיפוש עבודה, וכיוון שזה באמת הופך אותי לאדם אחר, נינוח יותר / שקול יותר / יפה יותר (סתם) … אז למה לא ???

סדר היום שלי סובב את שעה – שעה וחצי  של שנת צהריים, מיד לאחר אכילת ארוחת הצהריים. לא אגיד שזה קורה בכל יום באופן קבוע אבל בשבועיים האחרונים אני מצליח ללכת לישון צהריים בערך שלוש פעמים בשבוע (לא כולל שישי שבת).

אני קם כמו גדול בבוקר, בערך ב 09:00, פותח את המייל ומתחיל לחפש עבודה באינטרנט ובעיתונים. אוכל צהריים וישן בערך שעה, אח”כ קם שותה קפה קטן … וממשיך בחיפוש.

אזהרה: אין לענות לטלפונים מיד לאחר שמתעוררים. זה נשמע קצת מוזר לאנשים שנמצאים בעבודה כשבשעה 15:00 או 16:00 עונה להם מחפש עבודה שרק קם.

מומלץ בחום, גם למי שעובד ויכול לישון צהריים (אז בכלל הרווחת והתמזל מזלך). 

אני לא מצליח להבין משהו פשוט. איך יכול להיות שכל שבוע יש מאות מודעות דרושים בעיתונים ואין עבודה!
כל שבוע אפשר לראות את אותם המודעות מתפרסמות בלוחות דרושים של כל העיתונים (אני קורא ידיעות אחרונות ומעריב) ביניהם עשרות (אם לא מאות) מודעות דרושים של חברות השמה, חברות כ”א, חברות גדולות שמעסיקות אלפי עובדים בכל הארץ – ויחד עם כל זה, אף אחד מהם לא חוזר אלי.

אני דואג לשלוח קורות חיים כל שבוע (פעמיים בשבוע) למודעות הדרושים שבעיתונים. ככה שמתי לב שהדברים שם לא ממש מתעדכנים והמודעות חוזרות על עצמן כל הזמן.

המסקנה האישית שלי היא שהמודעות דרושים האלו פשוט לא רלוונטיות. חבל בכלל לשלוח.
(אבל זו רק השערה שלי)

כיוון שאני לא כאן כדי לקחת קרדיט על המאמר, אז אני רק אציין שהוא ממש מוצא חן בעיני (לכן אני מציף אותו אצלי בבלוג). קטע ראשוני של המאמר: להמשיך לקרא, פשוט אפשר ללחוץ על הקישור שמוביל ישירות אליו.

הרווח באתנחתא התנדבותית בזמן חיפוש עבודה / צוות אתר “מובטל”

לפעמים אנו זקוקים לשינוי בחיינו, או שהשינוי נכפה עלינו. תקופות של שינויים מביאות אותנו, להחלטות גורליות. החלטות אלו משפיעות על כל תחומי חיינו ודפוסי המחשבה שלנו, שינוי דפוס המחשב יכול להביא אותנו למצב בו אנו במצב תודעתי של חיפוש עבודה. מצב תודעתי זה, מביא אותנו, לרוב, להתמקד אח ורק בתחום חיפוש עבודה, תוך התעלמו (כמעט מוחלטת) מהסביבה והאחרים. במאמר זה צוות אתר מובטל ינסה לעמוד על הדרך לשלב בין חיפוש עבודה ותרומה לחברה ו\או הסביבה בתקופה זו.

תקופת חיפוש עבודה נתפסת, בעיני רוב, כתקופה בה מחפש העבודה נמצא בתקופה מבוזבזת ואבודה, מאחר ומחפש העבודה משקיע את מירב זמנו ומירצו בחיפוש עבודה. בתקופה זו, בה (במיוחד בישראל), כאשר ארגוני סיוע וחברה אזרחית דואגים למלא את החֶסֶר, שהממשלה מקפידה להגדיל כל הזמן, נותר לנו האזרחים לדאוג כי מדינת ישראל, כיישות עצמאית, לא תכנס למצב תודעתי ותעבור למצב תודעתי הדומה למצב חיפוש עבודה, בו אנו נמצאים ומתמקדים.

המשל המאמר: הרווח באתנחתא התנדבותית בזמן חיפוש עבודה

כמה חברים שאלו אותי לגבי עבודה בחו”ל. ובכן, אני כותב על הדברים שאני מכיר ועשיתי לכן בהתייחס לעבודה בחו”ל אני יכול לספר על החוויה שלי בעניין.

בטיול שלי בחו”ל עבדתי בתחום החקלאות. הייתי באוסטרליה ורציתי לראות איך התחושה של עבודה בחו”ל, לכן מצאתי את עצמי (תוך כדי טיול) קם ב 06:00 בבוקר בכל יום במשך שלושה שבועות בערך ועדיתי מגוון עבודות:
1. קטפתי עגבניות באוסטרליה: רכנתי ליד שורות שורות של שיחי עגבניות , ואחת אחת קטפתי ושמתי בדלי. אחרי שהדלי התמלא, לקחתי אותו (די כבד) ורוקנתי בBin.
2. קטפתי פלפלים באוסטרליה: גם כאן, כל 06:00 בבוקר, בשדה ….
3. ברוקולי, גם כאן קטפתי: זה כבר עניין שמערב סכין חדה מאוד. העבודה הייתה די “קלה” יחסית כיוון שהברוקולי לא ממש כבד, אבל הסכין החדה תרמה מאוד לסיכון. חבר שהיה לידי, ג’קי, חתך עצבע ביום הראשון של העבודה.
4. בית אריזה, ברוקולי: בבית האריזה של הברוקולי אני דאגתי לארוז אותו בקלקרים גדולי, למלא את הקלקר בקרח (מתוך מתקן גדול שמייצר קרח), ערמתי או הארגזים על משטח נשיאה גדול, אח”כ, להשלמת האריזה, עברתי עם סלוטייפ והדבקתי הכל. ואז לקחו את המשטח והעמיסו על המשאית לשדה התעופה.

עבודה בחו”ל זה לא צחוק. וגם לא הרבה כסף…. לפחות לא בחוויה שלי.
(אבל היה ממש כיף)