שוב בלי הרבה זמן פנוי, חזרתי לעבודה באותה חברה ובתנאים טובים יותר משיצאתי…:)

אני שמח לבשר כי עכשיו אני במשמרת, הרגע ראיתי את הבחורה שאני רוצה (אם אתם עוקבים אז אתם יודעים על מי אני מדבר), שוחחנו קצת, היא ברכה אותי על החזרה לעבודה (היא בכלל חשבה שאני בחופש ולא שפוטרתי), אז יש לי קצת יתרון עכשיו.

היא הציעה לחגוג איתי … והזמינה אותי לארוחת ערב מחר ..:)
(איזה חזרה לעבודה .. אה??!)

תנאי עבודה מועדפים
כמו בספרים, הצבתי תנאים לחזרה לעבודה, היה לי יתרון כי ידעתי שהם ממש צריכים אותי, וקיבלתי כמעט את הכל.
הדבר העיקרי הוא שהבוס שיהיה לי אז כבר לא הבוס שלי, הטמבל הזה … שבזכותו אני כאן עם תנאי עבודה טובים הרבה יותר.

משמרות וזמן
מזל שידעתי לנצל את הזמן שהיה לי כי עכשיו אין לי. אבל יש לי ע ב ו ד ה !!!

גמר חתימה טובה ושנה טובה לכולם.

אז אחרי חודש ימים בערך, מי בכלל סופר ימים כשהכל נראה טוב, הייתה לי שיחה שבסופה פוטרתי.

אני אתן פה את התקציר, כי יש המון רגשות מעורבים בעניין, וכי אין לי ממש חשק …

שיחת הערכה
הוזמנתי לשיחה אחרי תקופה של חודש ימים בעבודה, עבודת “משמרות” כאשר אני מגיע בכל ערב ונשאר עד הלילה המאוחר (ולפעמים אף יותר מזה, הרבה יותר).
מטרת השיחה הוגדרה כשיחת הערכה, לכן לא היה חשש בליבי, להפך, אני יודע שההשקעה שלי נראית ומוערכת לכן מצב רוחי היה מרומם (לפני חגים, לפני מתנת החג, במקום עבודה נעים, טוב ומתאים).
השיחה החלה כפי שציפיתי, שבחים על ההשקעה, הערות על מיני דברים לא משמעותיים ממש … ואז השתנו תווי הפנים של הבוס שלי. היו חבביבים למראה והפכו לרציניים … תוך שניה ממש.

המשפט הארור
“תראה, אתה טוב מאוד למערכת, אנחנו מאוד מעריכים את כל ההשקעה ומה שעשית … אבל אני חייב לעשות את זה, זה לא היה תלוי בי. אנחנו מפסיקים את העסקתך בחברה החל מהרגע. תקבל עוד שבוע שכר (כיוון שההסכם היה לתקופה ארוכה יותר, הרבה יותר) כדי לעזור לך להתארגן …..!@#@!$$%#$$@$@$@$”
אח”כ כבר לא שמעתי כלום … הוא דיבר ודיבר, אבל אני הייתי במקום אחר.

שימו לב שבשלב מסויים הוא התחיל לדבר ברבים, ממש מצחיק העניין הזה של הרבים ושל ה”זה לא תלוי בי”.

מכאן יש לי שני דברים להגיד:
1. אין לי עבודה.
2. יש לי יותר זמן לכתוב בבלוג שלי (מזל שיש לי בלוג).

אז שתהיה שנה טובה, אני קצת מצוברח, אבל זה יעבור – אני מתנתק מזה !