חבר שלי (לא חבר חבר … חבר ילדות) עובד בחברה ענקית, חברה שיודעת לפנק את העובדים שלה. בגלל (או בזכות) שחבר שלי וחברה שלו כבר לא חברים, הם נפרדו לפני חודש וחצי בערך, חבר שלי הזמין אותי לאירוע שהחברה שלו הפיקה בצפון, משהו לעובדים בחופש הגדול. כיוון שחבר שלי שיריין מקום
בהמשך מגמת ההתמרמרות שיש בארץ ובעולם כולו, התרומה שלי היא בזעקה גדולה ! צריך לתבוע את בעלי הדירות שמציעים את הדירה שלהם להשכרה ואחרי שהם משכירים אותה לא דואגים להוריד את המודעה מהלוחות באינטרנט. תהליך חיפוש הדירה גם ככה לא כיף ולא נעים, גם ככה יקר (דלק / אוטובוסים, טלפונים,
חזרתי מהכפר, החיים שאני ארצה לעצמי כשאני אהיה גדול. הרשמים העיקריים שלי מהחיים בצפון המרוחק הם רבים, אני אתחיל בעיקריים ובחשובים מבחינתי, אלו שהביאו אותי למסקנה חד משמעית. רחוק מהעין – רחוק מהלב אני לא לגמרי סגור לגבי המשפט הזה, אולי לאורך זמן זה באמת קורה, גם היקרים לך
טוב חברים, כמו שכתבתי לפני מספר ימים, אני כאן בוילה בצפון שומר על הבית ! יש המון חוויות כעירוני שמגיע לכפר והרבה לקחים ודברים שראיתי ולמדתי בשבוע הזה, אני אתן לכם אותם בנקודות קצרות, כי תכלס כל אחד היה חווה את זה בצורה אישית וספציפית לרמת הציפיות והיכולות שלו. החסרון
אז ככה, אני עירוני. כל חיי חייתי בעיר למעט בזמן טיול או חופשה. אף פעם לא לתקופה ארוכה. בימים האחרונים קיבלתי הצעה של חבר שמכיר מישהו ממושב בצפון הארץ ורוצה שישמרו לו על הבית למשך תקופה בה הוא משפץ בית בדרום הארץ. החבר שלי הוא סוג של חבר מהשירות הצבאי,
