קשה באימונים, קל בקרב

אני חייב לציין קבוצת הכנה לכושר קרבי אותה מוביל גידי כהן, איש משפחה, לוחם, איש מוכשר ואדם שהולכים אחריו ולומדים ממנו.

 

גידי, תושב מודיעין, החליט לרכז פעילות של הכנה לנוער לפני גיוס וייסד והקים את קבוצת קל בקרב, הקבוצה נפגשת אחת לשבוע במודיעין ומייצרת נוער איכותי וחזק, שיחד עם הכוח הפיזי שמתהווה באימונים הקבוצה גם נותנת לנוער כוח מנטאלי, ערכים ואהבת הארץ שכולם משולבים ונמצאים בגידי … המאמן.

 

גידי לא הסתפק בזה והחליט שעבור מי שמעוניין להתכונן לצבא אך אין ביכולתו לעשות זאת בצורה מסודרת בגלל קושי כלכלי, גידי הקים קבוצה נוספת בשם רוח גבית, שגם היא נפגשת פעם בשבוע באיזור מודיעין ומאפשרת אימוני הכנה לכושר קרבי ללא תשלום וללא התחייבות, הקבוצה פתוחה לכולם ומאפשרת לכולם להתאמן יחד ולהתכונן לשירות הצבאי בצורה המיטבית.

אז אני מוכיר ומעריך את גידי ואת פועלו בקבוצת קל בקרב וממליץ בחום לכל מי שגר באיזור ונמצא לפני שירות צבאי ורוצה להתכונן, שירות צבאי כלוחם או כאיש תומך לחימה או כחייל בכל תפקיד אחר, פשוט מומלץ להגיע לאימונים לראות את אחד האנשים המדהימים שיש לנו במדינה נותן מעצמו לנוער.

 

לפרטים ויצירת קשר

אתר קל בקרב, קבוצה עילית לפיתוח כושר קרבי: קל בקרב מודיעין

אתר רוח גבית, קבוצת עילית לפיתוח כושר קרבי ללא תשלום: רוח גבית

 

 

ריצת שטח, אילת בבוקר ומצפה יואש

יום שלם באיזור אילת, ללא מוסיקה, ללא רעש ואנשים רק שקט, נוף מקסים, ספורט ואוירה קסומה.

 

 

ריצה היא אחד הדברים הכי מדהימים שיש:
– אפשר לעשות אותה בכל מקום וזמן.
– לא צריך ציוד מיוחד מלבד נעלי ספורט.
– אפשר לבד, אפשר ביחד.
– אפשר להגיע להישגים או לשמור על רמת מאמץ רצויה.
– זה בריא.
– זה מרזה.
– זה מחזק ומאזן.
– זה מדהים!!

מישהו חייב להמציא פטנט לזה

יש כל כך הרבה דברים שמעצבנים בעולם הזה, כל כך הרבה דברים שצריך עוד לסדר ולתקן – לכן אני מאוד אוהב את עולם הפטנטים!
למרות שכבר עשיתי כמה וכמה חיפושי פטנטים והלכתי בדרך הזו, של המצאות, של ממציאים, של עורכי פטנטים וחיפושי פטנטים, למרות שאני מכיר את הדברים די לעומק, עדיין אין לי פטנט לכל בעיה שאני פוגש.

 

החלטתי לעשות מעשה ולתאר את הבעיות שאני רואה ולא מוצא להם רעיון /המצאה או פטנט שיפתור אותן, אולי מישהו מכם יעשה את זה וישפר את חיינו (ויעשה לעצמו שירות ופרנסה טובה ומבורכת):

הדבר הראשון שאני לא מוצא לו פתרון והוא די מציק זה עניין הריח בבגדים לאחר פעילות גופנית, לאורך זמן אין אפשרות להיפתר ממנו, אני רץ די הרבה וניסיתי כל אבקת כביסה שיש, כל מרכך שיש, בכל כמות שיש (לפעמים ניסיתי להכניס פי שתיים ופי שלוש מהכמות הסטנדרטית), ניסיתי להכניס חומץ, ניסיתי לשטוף במקלחת אחרי הפעילות הגופנית, אחרכך להשרות במים עם נוזל כביסה, ליבש ולכבס …. כל זה עובד למשך תקופה מסויימת, אחריה הבגד נשאר עם "ארומה" קלילה של ריח שמתגבר עם המגע הראשון עם נוזל כלשהו.

חייבים למצוא לזה פטנט. אבקת כביסה /נוזל כביסה לא עובד ולא מספיק טוב.

 

הדבר השני קשור גם כן לאותו עניין, ניקוי ואוורור נעלי הריצה. בימים הלחים והחמים של הקיץ, הנעליים מתמלאות בזיעה ואותן אי אפשר להכניס למכונת כביסה מידי יום … וככל שהימים של הקיץ עוברים, הריח מתגבר.

 

אם מישהו יכול לחפש לשתי בעיות אלו פטנט, ולמלא פטנט מספיק טוב – אני מבטיח לו או לה עושר ואושר ובעיקר הכרת תודה מכל ספורטאי בעולם כולו, בכל תחום.

 

פטנט של נעליים שלא סוםגות זיעה או יודעות לנדף אותה במהירות או אינן מקבלות את הריח של הזיעה.
פטנט של חולצה מנדפת זיעה שלא סופגת את הריח או פטנט של אבקת כביסה /נוזל כביסה / נוזל אחר שבאמת מנקה את הזיעה מהבגדים.

 

שני פטנטים שקשורים זה בזה.

סיכום פעילות שעון ריצה ישן

אני רץ, רץ מלא מלא שנים. מי שמבקר כאן באתר מידי פעם יודע שזה אחד התחביבים שלי, אחת הפעילויות האהובות עלי ביותר. לאחרונה שעון הריצה הנוכחי שלי התחיל לעשות בעיות, זו לא הפעם הראשונה אבל בפעמים הקודמות הצלחתי לסדרת אותן בקלות, הפעם זה כבר לא עבד.

 

אז לכבוד השעון הישן שלי:
Garmin Forerunner 405, סיכום פעילות ריצה ואופניים
forerunner-405

 

סיכום פעילות ריצה

סה"כ ריצות רשומות: 905
בוודאות היו הרבה יותר, בהן ריצות שהשעון לא היה מוכן (ללא סוללה), ריצות בהן השעון נשכח וריצות בהן השעון "נשכח" בכוונה.
סה"כ מרחק ריצה רשום: 8766 ק"מ.
בתובפת של 5 אחוז עבור הריצות שלא רשומות, מדובר על כ 9200 ק"מ.

עוד טיפה נתונים מתוך צילום המסך, בסה"כ שעון מעולה ששירת אותי נאמנה במהלך אלפי ק"מ של ריצה
צילום מסך מתוך שעון גרמין:

 

Garmin Connect

 

 

סיכום פעילות אופניים:

סה"כ רכיבות אופניים: 126  – בטח היו הרבה יותר.
סה"כ ק"מ באופניים: קצת מעל 2500 ק"מ.

סיכום מתוך שעון גרמין:

Garmin Connect-bike

 

ריצה עם תובנות

לפעמים אני חוזר מהריצה שלי עם תובנות, היום חזרתי מריצה כזו.

 

בתקופה הזו של השנה חם לח, מה שמכריח את הרצים להתמודד, יש מי שרץ מוקדם בבוקר, יש מי שרץ בחדר כושר ויש מי שרץ בערב /לילה, אני רץ בערב /לילה. היום רצתי בלילה.

 

בריצה, ממש בנקודה בה הייתי צריך להסתובב ולחזור, אחרי ולפני 6 ק"מ מהירים, על הדק בנמל ת"א, הסתובבתי 180 מעלות, חזרה.

 

אני זוכר שני דברים, הראשון זה את גבו של איש ששר על במה, השני זה את הדק כ3 ס"מ מקצה האף שלי. החלקתי. שתי תמונות בלי כלום ביניהן.

 

קמתי, הרגשתי שהכל במקום, חזרתי לרוץ. אפילו לא טרחתי להושיט יד לעצור את השעון (וזה אומר הכל).

 

היו לי 6 ק"מ לעבד את האירוע, ולהבין שאם יש את הכוח ליפול אסור לחשוש מלרוץ מהר. ולא, אני לא מדבר על ריצה. אולי טיפה כן.

 

ולרצים /רוכבים, המפגש בין הלחות והדק יוצרים משטח ה"חלדק" ענק, בלי אפשרות לראות, להיזהר או להימנע מהחלקה … זה עלול להיות לא כיף. watch your step על הדק.

אוכל במידה

בעבר זה עבד לי, בעבר הייתי בתהליך דיאטה או שינוי הרגלי אכילה ומצאתי שתיעוד האוכל שלי עוזר לי לשמור על רצף בתקופה הראשונה של התהליך. אז אחרי שנים רבות של שמירה על אותה מסגרת אוכל, ובעקבות התרופפות קלה שחלה בעניין אני חוזר לתעד את האוכל שלי. התיעוד יהיה כולו פה, בפוסט הזה … מתחילים!

79 ק"ג … בדרך ל 75ק"ג ולחזרה להרגלי אכילה מסודרים.

 

כללים לשינוי הרגלי אכילה

אני מפרט רק עבור מי שגם רוצה, בעיקרון את חלק משמעותי מתוך הכללים אני מקיים כבר שנים ולא שיניתי ולא אשנה אותם.

– אכילה רק בשעות הארוחות המוגדרות.
– אכילה על פי כמויות מוגדות.
– ללא לחם, מעל פחממות.
– ללא "ג'אנק פוד".
– תחושת רעב קלה מידי פעם זה בסדר.
– ללא משקאות ממותקים.
– ללא אכילה "בחוץ".
– ללא סוכר במשקאות חמים.

 

20.4.15
– קפה שחור, מנה אורז, מנה בשר בקר ברוטב, ביצה קשה, טוסט חמאת בוטנים וריבה.

21.4.15
– קפה שחור, מנה אורז שני שניצלים ומעט טחינה, קפה שחור, אספרסו כפול, שלושה שניצלונים סלט ומעט טחינה, כוס יין.

23.4.15
– קפה, פיתה, שני קבבים, נקניקיה, חומוס טחינה, חביתה, סלט, שלוש עוגיות, שתי בירות.

24.4.15
– קפה שחור, מנה אורס, שניצל אחד, שלוש עוגיות,סלט קטן, מנה אורז ומוקפץ, יין.

** זה עובד 🙂 ירדתי 1 ק"ג מיום שישי שעבר באותה שעה פחות או יותר (77.8 ק"ג) **

 25.4.15
– קפה שחור, מנה אורז, שניצל אחד, קפה הפוך, סלט, חביתה, יין, פופקורן.

מרתון ירושלים שלי

בחיי לא השתתפתי בהרבה מירוצים, אני אוהב מאוד את המיוחדים, את אלו שמשלבים יכולות ריצה עם הרפתקנות כלשהי. מירותי שליחים עושים לי את זה, מירוצים בשטח, מירוצים בחו"ל (עדיין לא יצא לי) … והשנה החלטתי שאני עולה לירושלים. נרשמתי למרתון ירושלים.

אמרו לי שזה אחד המירוצים הטובים ביותר בארץ, כמובן שהנופים המדהימים יחד עם מזג האויר המיוחד של העיר, הייחודיות והמיוחדות של העיר הזו … כשמשלבים את כל זה עם הריצה – האהבה הגדולה שלי, זה צריך להיות מושלם.

אז עשיתי מלא אימוני עליות (כתבתי עליהם בפוסט על אימוני עליות) עשיתי מלא ריצות ארוכות בגבעתיים ובמודיעין, עבדתי והכנתי את הכל לקראת המרתון בירושלים.

איפשהו בדרך יצא לי לפשל. ממש לפשל. רצתי כמה ריצות ממש מהירות שהעמיסו על הרגליים שלי קצת יותר מידי .. אז התעוררו כאבים שונים שלא חלפו ונשארו איתי, הריצות הארוכות שלי לא צלחו והייתי צריך לעצור אותן … תחושה של פספסוס מילאה אותי.

ככל שהתקרב המרתון ראיתי איך הוא חומק לי, לא הסכמתי. ניסיתי מסג'ים, עיסויים, לשבת על כדור טניס, לשנות נעליים, להחליף גרביים … לצחצח שיניים יותר פעמים, לשנות צבע בבגדי הריצה, להימנע מלדרוך על הפסים … הכל. לא עבד.

יום לפני המרתון החלטתי לעשות רק חצי.

כל מי שרץ יודע שזו החלטה קשה מאוד, השחרור הזה של הפנטסיה, של המטרה, של הדבר אליו התכוננת והשקעת הוא לא קל. מעטים באמת מצליחים לשחרר.

בבוקר המירוץ הגעתי למתחם בירושלים (בגן סאקר) וראיתי חגיגה מקסימה, חברים שפגשתי וידעו שאני הולך לרוץ את המרתון המלא כמעט ושברו את ליבי בכל שיחה… עמדתי איתן ולא זזתי מההחלטה על חצי מרתון. חצי מרתון בירושלים עדיף על כמעט מרתון ירושלים.

6:45, הולכים לקו הזינוק, ההתרגשות ממלאת אותי, מאה אחוזי הנאה.

למען אלו שעומדים לרוץ את המרתון, אני לא אכביר במילים ואשאיר לכם את ההנאה שבגילוי תוך כדי הריצה שלכם, מרתון ירושלים חייך אלי כל הדרך, המסלול נהדר ועובר בכל המקומות המרכזיים של העיר (רצתי ליד בחורה שגדלה ומכירה את ירושליים וקיבלתי שיעור מעלף על העיר ומקומות הבילוי של הנוער), המירוץ נוהל בצורה מקצועית, לא היה חסר כלום, מוסיקה וליצנים הופיעו מידי פעם כמו גם עליות וירידות שלא הפסיקו להגיע…

הייתי מוכן למרתון אז חצי מרתון היה לי קליל. קלולי !

רצתי חזק, הכל עבד מעולה, העליות בקטמון היו בשבילי מאמץ קל /בינוני .. וסיימתי את הריצה מאושר ומרוצה.

אז כן, מרתון ירושלים הוא מרתון חובה לכל מי שרץ, המסלול של חצי מתרון ירושלים מקסים ומאתגר אבל לא נוראי בכלל … מרתון חובה!

אימון עליות

אחד מאימוני ריצה החשובים ביותר הם אימוני העליות, מרבית הרצים (בעיקר אלו שבאים מהסיבות הלא נכונות) מאוד לא אוהבים אימוני עליות. כמובן בלי להכליל , אבל אם תפגשו רץ שמדבר ומשבח אימוני עליות, תדעו שזה אצלו בדם – ריצה אני מתכוון.

היתרונות של אימוני עליות:
1. אימון עליות הוא בעצם סוג של אימון אינטרוולים, הרווח הוא כפול – גם עליות וגם דחיפת הסח"ח כלפי מעלה.
סח"ח = סף חומצת חלב.
2. אימון עליות הוא גם סוג של אימון התנגדות – אימון כוח לרגליים.
3. אימון עליות משפר את טכניקת הריצה בכך שריצה בעלייה מחייבת את הרץ להרים רגליים, להרים ברכיים ולדחוף אחורה.

אימון עליות דוחף את יכולות הריצה לגבהים שלא הכרת, כיוון שתמיד יש מקום להתחזק ולחזק את הגוף, את הטכניקה, את הכושר האירובי והאנ-אירובי, אימון עליות כל כך מדהים.

איפה עושים אימוני עליות?

ובכן, אימון עליות נכון מתבצע בעליה, לפני האימון מומלץ מאוד לבצע חימום של קילומטר ריצה קלה (אפשר גם יותר מקילומטר אחד), אחרי אימון העליות גם כן, ריצת שחרור של קילומטר- קילומטר וחצי, לנקות ולאפשר לגוף להיפתר מחומצת החלב שהצטברה.

יש שלושה סוגי עליות:

עליות קצרות
עליה עד 200 – 250 מטר.

עליות בינוניות
עליה עד 300-350 מטר

עליות ארוכות
עליות של 500 – 700 מטר.

במהלך תקופת אימונים ועל פי המטרות צריך לשלב אימוני עליות בכל הסוגים, הדגש הוא הדרגתיות.
חובה לאפשר לגוף להתחזק.

אופן ביצוע אימון עליות

כאמור אימון עליות צריך להתחיל בחימום.
אח"כ חזרות של ריצה בעליה כאשר בסט הראשון צריך לרוץ ב70-80 אחוז מהכוח, בשאר הסטים להגביר עד 90 אחוז מהכוח ע"פ כמות החזרות הצפויות באימון.
לאחר האימון ריצת שחרור.

איפה אפשר לעשות אימוני עליות במרכז הארץ?

אפשר למצוא עליה בגבעתיים, יש הרבה אפשרויות לכל סוג אימון.
אפשר גם להרחיק עד למודיעין או חוף הרצליה.
אימוני עליות יכולים להתבצע גם בגבעת המופעים שבפארק הירקון או באיזור ראש ציפור בפארק.

בהצלחה!

תהנו !

דיקור סיני, הקורס הבא שאני אעשה לעצמי

מידי פעם אני עושה קורס במשהו, משהו שמעניין אותי כדי להרחיב את הידע, כדי לפגוש חברה חדשים…. אז הדבר הבא שלי הוא קורס דיקור סיני.
שנים רבות אני רץ, מידי פעם צריך לטפל בכאב כלשהו … שרירים, עצמות…כפות רגליים … כל מיני רצועות בעומס ותמיד תמיד עשיתי זאת עם פיזיוטרפיסטים שונים דרך קופת החולים או לפעמים גם באופן פרטי כשברקע אני עושה סוג של עיסוי כתחזוקה כללית לגוף .. פעם ב…

תמיד תמיד היו קולות שהפנו אותי לעדות דיקור סיני, מעולם לא הלכתי אבל זה עניין וסיקרן אותי. האם זה עובד, איך עושים את זה, מה זה בכלל דיקור סיני, על מה זה מתבסס … ועוד ועוד אבל מהבדיקות שעשיתי כל הכשרה בתחום היא מאוד ארוכה ולא כל כך מתאימה לי (להתחייב על 4 שנים עכשיו בשביל קורס העשרה זה הרבה יותר מידי זמן וכסף) ולאחרונה חבר שלי סיפר שנירשם לקורס דיקור סיני בבית ספר דר' סין שם יש הכשרה שמתאימה לי בול … תוך שנה, לימודים במרכז הארץ, לא נורא יקר (לא יותר יקר מכל הכשרה אחרת) ואפילו קיבלתי הנחה קטנה ….

מתחיל בקרוב … בטח אני אחלוק איתכם חלק מהדברים… איזה כיף לי 🙂
למי שרוצה גם לבדוק: בית ספר לדיקור סיני – דר סין

עקצו אותי :) לפנות לכולבוטק או לא?

אז אני רץ, רוכב ושוחה. שומר על כושר כמו כל מי שיש לו ראש בין הכתפיים, אז מה.
לפני כמה ימים יצאתי לאימון בפארק הירקון. רכיבה עם אופני הכביש שלי, בדרכי לפארק הירקון רכבתי על הכביש, בזהירות ותוך תשומת לב מירבית… ראיתי רכב שפונה אל הכביש בו רכבתי אז נצמדתי לצד ורכבתי ממש צמוד למידרכה. הרכב יצא לכיווני, הנהג ראה אותי ובסיבוב נתן גז! כשהחלק הקידמי של הרכב מתקרב במהירות לעברי הפלתי את עצמי על המידרכה ברגע האחרון… הבן זונה ניסה לידרוס אותי.

כשאני מתנתק מהאופניים ומתרומם, עוברים ושבים שראו את זה שאלו לשלומי, הייתי בסדר. למזלי הטוב.
הנבלה ראה את המהומה אז החליט לעצור ולהתבונן במראה. בן אלף זונות.

המשכתי.

הגעתי לפארק, למסלול הקבוע אותו אני אוהב, ועשיתי סיבוב קל, סיבוב יותר מהיר, ויותר … ואז, אחרי 10 ק"מ בערך, כשאני מפדל בסביבות 30 קמ"ש הרגשתי תחושת צריבה איומה ברגל, משהו שכמעט הפיל אותי מהאופניים, הרגל בערה לי.
עצרתי, ראיתי נקודה מדממת, עקצו אותי אוך כדי רכיבה!

הספיק לי להיום. רכבתי הביתה.

במהלך כל היום הרגל כאבה לי, משהו שאני לא מכיר מעצמי, תמיד זה עובר מהר. כאבה וכאבה, ויותר ויותר .. חשבתי שככה זה ושזה יעבור עד מחר.
אז זהו – שלא!
למחרת קמתי עם רגל של מישהו אחר … של הענק הירוק (רק בצבע שלי), זה התחיל להדאיג אותי אבל עדיין לא ממש…. בערב זה כבר עבר כל גבול. הלכתי למוקד.

על הדרך נתנו לי אנטי-טטנוס, ובסוף מרשם לאנטיביוטיקה למקרה שמחר יהיה יותר גרוע.
לא היה יותר גרוע אז לא לקחתי.
עכשיו הרגל חזרה למימדים שלה. מזל.

עקצו אותי תוך כדי רכיבה במהירות של 30 קמ"ש, איך? מי? למה?
אין לי מושג אבל אני אסע לאותו מקום כדי לברר … וכשאני אתפוס את זה שעקץ אותי זה יהיה מעניין לשנינו.

 

קטגוריות