בלוג על החיים

פציעת ספורט מפתיעה

איזה בעסה, אין לי שום דרך להביע את התסכול מהפציעה הזו. פשוט בעסה.

 

עשיתי הכל לפי הספר, הכל !
ריצה מתונה מאוד, ריצה איטית חיסית למהירות שאני מסוגל לרוץ, תזונה נכונה לפני הריצה, תזונה נכונה אחרי הריצה, ג'לים תוך כדי ריצה כל 8 ק"מ, הקפדה על שעות שינה ומנוחה, ריצה יום כן יום לא – הכל .. כל מה שצריך כדי לא להיפצע.

 

רכשתי זוג נעליים חדשות בזמן, נעליים מאותו הדגם שתמיד רצתי איתו, התחלתי עם מרחקים קצרים יחסית ולבשתי את הנעליים גם כשלא רצתי כדי לאפשר לרגל ולנעל להתחבר נכון.

 

הריצה הארוכה האחרונה שעשיתי הייתה ריצת 28 ק"מ, היא הייתה מדהימה בעיני.
רצתי לאט, השתמשתי בג'לים בהתרגשות ובציפייה בכל 8 ק"מ, סה"כ השתמשתי בשני ג'לים בריצה זו.
במהלך הריצה היו כל מיני כאבים קטנים שבאו לביקור, אמרו את מה שיש להם והמשיכו הלאה ממני, בק"מ ה27 היו לי דמעות של שמחה בעיניים, צמרמורת בגוף ואושר גדול – הכי גדול שהיה לי אי פעם מריצה.

 

אחרי הריצה עשיתי את כל מה שצריך, שוב לפי הספר, מתיחות בישיבה ולאט לאט, לקחתי את הזמן והשקעתי עבור כל שריר רלוונטי.
במקביל שתיתי קצת מיץ ואכלתי חטיף אנרגייה בביסים קטנים.

 

בבית הייתי המאושר באדם.

 

למחרת בבוקר קמתי עם כאבים בגיד אכילס בשתי הרגליים, כל כך כאב בהליכה אבל בירידה במדרגות הכאבים היו בלתי נסבלים בכלל עד כדי העובדה שאני העדפתי להישאר בבית מלרדת 3 קומות למטה. במשך שבועיים ימים הכאב הלך ודעך לאט לאט, אבל לא נעלם. קבעתי לי טור לאורטופד שאמר שככל הנראה מדובר בבעיה בנעליים, שכן ההסתברות לכאב בשתי הרגליים נמוך מאוד. פקינג נעליים בנות חודש.

 

יחד עם זאת הוא אמר לי שאני יכול להמשיך ולרוץ, ניסיתי עוד באותו לילה וחזרתי אחרי 5 ק"מ כשהכאב חזר והופיע.
(רצתי עם אותם נעליים)

 

יומיים לאחר מכן ניסיתי שוב לרוץ, הפעם 10 ק"מ, שוב כאבים הופיעו עד כדי תחושות תסכול – אחרי מחשבה ומחשבה ושוב מחשבה החלטתי שאני לא רץ עד שהכאב נעלם לחלוטין יקח כמה זמן שיקח.

 

מה שאני חושב הוא שהנעליים אכן היו הבעיה:
- נעליים בעלות מבנה סולייה שמכביד על גיד אכילס (סיבה אפשרית למרות שלא מצאתי שום אזכור לדבר כזה באינטרנט).
- שרכתי את הנעליים חזק מידי (המידה של זוג הנעליים האלו גדולה במידה מהקודמות, נראה לי שזה גרם לי לשרוך אותן חזק יותר).

 

אני עוד ארוץ מרתון ובקרוב….
(בינתיים שימו לב לנעליים)

פטנטים חדשים חדשים …

איזה דבר מדהים זה להיות יכול לחשבו על פטנטים חדשים כל יום !
איזה יופי זה להיות יכול להביא לעולם המצאה שתקדם אותו ותעשה משהו חיובי ומדהים ועוד להרוויח מזה באופן אישי !

 

כתבתי הרבה על עבודה, על חיפוש עבודה ועל הקושי שיש בזה, אפילו על החוויה האישית שלי מעבודה מועדפת שם לרגע הרהרתי אם בכלל מדובר בהטבה או בעונש.
אבל הדבר המדהים ביותר הוא שבכל יום שעובר, בכל רגע שחולף, אני יכול להמציא את הפטנט שיעשה את השינוי הגדול בעולם, בישראל אנחנו ידועים כממציאים מהשורה הראשונה (בכל העולם אומרים את זה) חוץ ממילים ומאמרים שראיתי על העניין יש גם את ההמצאות המדהימות שנפוצות בכל העולם (ויש לנו הישראלים גם המצאות שפחות מדהימות) אבל תחשבו על זה, כל מה שנידרש כדי לחשוב על פטנטים חדשים זה קצת מחשבה המצאתית בריאה … זה הכל.

 

אם אתם שואלים את עצמכם איך חושבים על פטנטים חדשים? אז אני אנסה לתת את התהליך שעובר אצלי בראש, אולי זה יתן לכם כיוון ….
1. נתקלים בסיטואציה מרגיזה (או מצב שניתן לשפר)
דוגמא: מישהו שנכנס לאוטו שלו בחו"ל ומגלה שעל החלון יש שכבת קרח שהוישרים לא יכולים להוריד

 

2. חושבים על פתרון שיתן מענה לבעיה
דוגמא: שיצאו מים חמים מהשפריצרים של הרכב כדי שיפשירו את הקרח ויהיה ניתן לנקות את השמשה ולנהוג בלי לצאת מהאוטו.

 

3. חושבים על יישום אפשרי לפתרון
דוגמא: מערכת שתחזיק מספיק מים חמים שיהיו מוכנים לאחר התנעה ראשונה של הרכב.

 

4. בודקים אם קיים מוצר / פתרון בשוק, אם לא – מוציאים פטנט חדש ורושמים אותו במדינות שרלוונטיות
ביצוע חיפוש פטנטים ראשוני יכול להיות דבר שעושים לבד או על ידי חברה מקצועית, רישום הפטנט חייב להתבצע על ידי איש מקצוע, עורך פטנטים, ועדיף שיכיר את התחום אליו הפטנט החדש מתייחס בצורה טובה.

 

עכשיו נחזור אלי, יש לי רעיון לפטנט חדש בערך פעם בשבוע, בגלל זה הפכתי להיות ממש טוב בחיפוש פטנטים לפטנטים חדשים ומידי פעם, אחרי שאני מבצע את החיפוש לבד ולא מוצא אני פונה לחברת חיפוש פטנטים אותה כבר הזכרתי פה בבלוג לא פעם. אני יכול להגיד לכם שזה משתלם ואולע אפילו יותר מזה….!

עברתי מחסום פסיכולוגי

הדרך יפה, הנוף מדהים, התחושה נהדרת … זה מה שעובר לי בראש ביום שבת האחרון בו אני עובר על פי 23.71 ק"מ בפארק הירקון.
בנחישות ובזהירות, בסבלנות והתרגשות, באהבה וחתירה למטרה, קילומטר אחר קילומטר עד למטרה.

 

אחרי שבנקודה זו ממש, לפני חודשיים בערך, הכל עצר, הגיד נמתח והיה לתמרור עצור בגודל בניין רב קומות שמהבהב באדום באמצע הלילה, אחרי מפגשים עם הפיזיוטרפיסטית, עם האורטופד, אחרי התלבטויות ומאבקים פנימיים שלי עם עצמי, אחרי הכל … עברתי את הריצה הזו שהייתה אבן בוחן מבחינתי.

 

יותר מזה, לא כתבתי את הפוסט רק לאחר שנתתי לגוף שלי את יום המנוחה המגיע לו, יום ראשון האחרון,
לא כתבתי את הפוסט הזה גם לאחר הריצה של יום שני, רצתי 10 ק"מ ורציתי לבחון ולראות שהכל זז כמו שצריך,
כתבתי את הפוסט ביום שאחרי, ביום שבו אני יכול להרגיש באופן ודאי, לדעת בצורה הכי מוחשית – הריצה הארוכה ביותר שלי עברה בשלום.

ביום שבת הבא אני שוב מעמיד למבחן את הגוף, המטרה לשבת עומדת על 28 ק"מ.
כשלפני הריצה אני צריך לברר מספר דברים לגביה, מתוך קריאה באינטרנט נראה שכאן כבר צריך לתת את הדעת לגבי שימוש בג'לים, ואני צריך לבדוק אילו ג'לים, מתי משתמשים ואיך לוקחים אותם.
עדיין לא נתקלתי בג'ל, חשבתי שאני גם לא רוצה … אבל היום אני מבין שאם יש את האפשרות לצרוך את המוצר הזה לטובת הריצה ולטובת הגוף, אני ארצה לפחות לנסות.

איזו התרגשות … :)

מזמן לא כתבתי על ריצה

יש לי חודשים אינטרנסיבים נפשית בכל מה שנוגע לריצה, אני לא יודע אם עקבתם אחרי בעניין ועבור מי שלא (כמו שתמיד אומרים במהדורות החדשות שחוזרות וחוזרות וחוזרות על אותן כותרות מידי שעה כל ערב בטלויזיה), אני אתן את התמצית פה: 

 

- נרשמתי למרתון טבריה הקרוב, שמתקיים ממש בשבוע הבא, עוד פחות משבוע.
- התאמנתי בצורה מאוד אינטנסיבית, בשימוש בתוכנית אימונים מהאינטרנט.
- אחרי חודשיים של אימונים הגעתי למעל 60 ק"מ ריצה בשבוע, כאשר יש לי יום אחד של מנוחה בכל שבוע.
- הייתי "על הסוס" כמו שאומרים.
- ואז רצתי במסלול ובסוף ריצת 12 ק"מ אמרתי לעצמי שאני מגיע לסוף לפני זה שרץ שם … רחוק… ואכן הגעתי לפניו אחרי ספרינט מטורף.
- יומיים אחרי הספרינט הזה לא יכולתי ללכת, שלא נדבר על לרוץ.
- אחרי אורטופד, ושוב אורטופד, וקושי נפשי להודות בכך שאין לי את הזמן להתאמן למרתון טבריה – ביטלתי את הרישום.
- הלכתי לפיזיוטרפיה בקופת החולים.
- נרשמתי למרתון חדש, חודשיים מאוחר יותר, כלומר עוד חודשיים וקצת מהיום (על המרתון הזה אני אכתוב בהרחבה בקרוב).
- התחלתי את האימונים כמעט מההתחלה, במקביל לפיזיוטרפיה…

 

הדבר המרכזי בגינו אני כותב את הפוסט הזה הוא העובדה שמחר אני צריך לרוץ את הריצה הארוכה ביותר שרצתי אי פעם, זו הריצה אליה לא הגעתי בפעם הקודמת … ואני מאוד מאוד רוצה שזו תעבור בשלום ובהנאה מרובה לקראת המשך האימונים …

 

הפרצוף האמיתי של אורן ואלון מהמירוץ למיליון נחשף

אורן ואלון מהמירוץ למיליון עשו את הדבר הבלתי צפוי ושברו את כל מה שבנו במהלך כל התוכניות עד כה, הדברים הכואבים באמת בחיים המפתיעים והכי בלתי צפויים קורים כאשר הפער בין הציפייה למציאות גדול בצורה חריגה. ובכן, אורן ואלון מהמירוץ למיליון עשו לי את זה בדיוק, הרושם שנוצר מהם שנבנה תוך כדי התחרות היה מדהים בעוצמתו, זוג חזק ומשמעותי, זוג ממוקד שחותר למטרה, זוג איכותי ומוצלח שלמרות היהירות מייצר קסם ומושך אליהם, אורן ואלון צויירו כאנשים מוצלחים והוכיחו את התכונות שעשו אותם כאלו.
עד הפרק האחרון של רצים למילון. 

 

בפרק האחרון קרה את מה שכל היכרות ארוכה עושה, בניגוד לרושם ראשוני או רושם קצר, בהיכרות ארוכה נחשף האדם האמיתי. מגוון המצבים בהם נתקלים, הסיטואציות השונות שמוציאות ומייצרות תגובות שונות של אנשים לאט לאט מקלפות את התחפושות ואת העמדות הפנים ומביאות לנו את האמת, אמנם זה לוקח זמן אבל בהחלט חשוב – חשוב לראות את הפרצוף האמיתי.
לצערם של אורן ואלון, בפרק האחרון הם קילפו את הקליפה האחרונה שהגנה על האופי האמיתי שלהם. 

 

הדבר דומה למקרה בו נגלה שסופר-מן שמציל את העולם בעצם מכה ילדים קטנים להנאתו בשעות הפנאי, מקרה בו נראה את ספיידרמן חונק אנשים כשעשוע או כשנגלה שהגיבור איתו אנחנו מזדהים יתגלה כמפלצת אנושית. 

 

אורן ואלון לקחו את כל התכונות הישראליות המוצלחות שייחסנו להם, בהם המון תכונות צבאיות של חתירה למטרה והשגת יעדים, אסטרטגייה ועוצמה ובאחת הפכו כל אלו לתכונות מכוערות ושליליות כאשר הם הוסיפו את הרוע והאכזריות שבעצם מניעים את כל הסיפור, בתוכנית הם דיברו על חציית קוים אדומים, לא מדובר בקווים אדומים, מדובר במשהו אחר ממש: שני הגיבורים נפלו תחת כובד משקלם, שניהם לא הצליחו להחזיק את הרוע עמוק מספיק כדי שלא יתגלה בפני כל עם ישראל, אורן ואלון עצמם הופתעו מהאכזריות בה הם נהגו – הופתעו מכמה שהם יכולים להיות אכזריים, אבל לא סתם, הם תכננו את זה. 

 

 אורן ואלון הפסידו את כל מה שבנו, הם היו יכולים לזכות במיליון, הרושם שלי הוא שכרגע הם שניהם המומים מעצמם כדי שיהיו יכולים להשקיע את כל הכוח שלהם ולהעמיד אותו לטובת המטרה (אבל יש להם את הכלים לנצח), הם הרסו את שמם הטוב והיום מייצגים את הישראלי המכוער ביותר שמשתמש בכוחו כדי לדרוס ולהרוס ומכאן אני יכול רק לנחש שאנשי הפרסום ישכילו ולא יבחרו בהם לקמפיינים / פרסומים שבדרך כלל כוכבי ריאליטי זוכים להם, מהסלון שלי נראה שהרושם השלילי כל כך גדול עד שבני משפחותיהם צריכים להתבייש בהם עד עומק נשמתם. 

 

השריקה של עקיבא שהייתה הדבר האחרון שיכל לעשות כדי למנוע את הסבל של אשתו הייתה כל כך חזקה ומכוונת, ממש כמו מעשה של אדם שידיו קשורות שמרכז את כוחו בדבר היחיד שהוא יכול לעשות, השריקה הזו עברה דרך עור התוף של אורן ואלון, אחד ממש שמע את השריקה מכוונת אליו והשני תוך צפייה מהצד איך אחיו משלם על מעשיו, אחד מתוקף המשימה חסר אונים ומחוייב לשמוע ולהישאר ללא תנועה והשני יכול להגיב אך לא יכול לשלוט בשריקה ובמחיר שנגבה ממנו. האדם היחיד באותו הרגע שיכל להפסיק את השריקה היה האח עם הכד על הראש, ברגע אחד יכול להפיל את הכד ולהפסיק את הסבל, לא ברור כמה זמן זה התמשך אבל נראה שלא מעט. 

 

לדעתי, החל מאותו רגע, כל שריקה שתושמע ליד כל אחד מהאחים תזכיר להם את עצמם ואת הרוע הזה שבחרו להפנות כלפי אחרים, תזכיר להם ולבני משפחותיהם את התחושות הרעות ששלטו בהם אחרי שהפסידו במשימה. אני חושב שהשריקה החודרת שעקיבא השמיע תהדהד להם בנשמה לעד.

 

 

ציורים, כתיבה וריצה

מדהים איך החשק שלי לצייר תוקף אותי כמו גלים בים, עד לפני שנה כל הזמן רציתי לצייר, עשיתי קורסים ולמדתי ציור, ציירתי בבית יחסית הרבה חילקתי ציורים שלי לחברים .. צילמתי ושיתפתי אותם בפייסבוק.

פתאום כלום !

בשנה האחרונה לא בא לי לצייר, לא מרגיש שאני רוצה את זה, הציורים שעשיתי נראים לי סתם, אין לי את השקט לשבת ולהתרכז האלמנט אחד ולרשום אותו אפילו לא בעיפרון סתם ככה. הציור כאילו התרחק ממני הכי שאפשר.

אני זוכר!

אני זוכר את השקט הנפשי שציור נתן לי, את היצירתיות, את תהליך הציור שלוקח זמן אבל יודע להחזיר בתחושת סיפוק והגשמה, את הכיף בלשתף ציורים בפייסבוק ואת ההנאה בלתת ציורים לחברים סתם ככה …

עכשיו אני רוצה לחזור לזה !

לא יודע איך זה נולד, אבל אני רוצה לחזור לצייר, אולי לא כמו פעם, אבל כן משהו … אני אנסה לארגן לי את המעמד לקנבס, את הקנבס החדש והצבעים האקרילים, לפני זה אני חייב לקנות מכחולים חדשים כי אלו שהיו לי בטוח שעבר זמנם והם יבשים כמו מדבר, אני חושב שחלק מהציור נמצא אצלי גם בכתיבה וגם בריצה, אז צריך לתת פוש בשלושת החזיתות יחד. לא פשוט כי כל פעילות בפני עצמה היא צרכנית זמן רצינית מאוד.

ציור דורש שקט ונינוחות, זמן והרבה מקום ליצירתיות. הכתיבה כמו הציור דורשת יצירתיות, אבל פה עניין הזמן והנינוחות פחות חשוב בעוד שבריצה הזמן הוא האלמנט המכריע יחד עם כוח הרצון וההתמסרות למשימה… אני שם. רק צריך להתחיל לצייר, להגביר בריצה ולכתוב יותר .. :)

עבודה מהבית, מתאים או לא מתאים לך ?

כמו כולם, גם אני קם בבוקר מתארגן ומסתדר ויוצא לעבודה, גם אני נכנס לאוטו ונוסע בין חמש לעשר דקות עד שאני מגיע לקצה הפקק הראשון שלי לאותו יום, גם אני זוחל לאיטי ליד עשרות עובדים שנמצאים בדרכם כל בוקר, גם אני שומע את דיווחי התנועה ברדיו, גם אני משתמש בוויז לבדוק כמה זמן יקח לי להגיע למשרד, גם אני מקלל, גם אני נידחף לפעמים, גם אני שכיר בחברה ונוסע לעבודה בכל בוקר.

 

יהיה מי שיגיד שיש לי מזל שיש לי עבודה בכלל, אבל יש לי שני חברים קרובים שצוחקים עלי כל יום כמעט.

 

הם עובדים מהבית, אחד עצמאי לחלוטין והשני עובד בשביל חברה מסויימת אבל עושה את זה כמעט רק מהבית, אז בעקבות סופשבוע סוער במיוחד (ואני לא מתכוון למזג האוויר), דיברנו וקישקשנו אם כל אחד יכול לעבוד מהבית בהקשר ישיר אלי, האם אני יכול לעשות את זה ולמצוא עבודה כשכיר או כעצמאי ולעבוד מהבית.

 

אז מה צריך כדי לעבוד מהבית?
משמעת עצמית גבוה מאוד.
הדבר המאפיין את שני חברי היקרים היא משמעת עצמית גבוה, כשכיר שעובד מהבית אפשר להסתפק בפחות משמעת עצמית אבל היא בהחלט חייבת להיות גבוה.

 

ניהול זמן
חייבים לדעת איך לנהל את הזמן, לפי שניהם זה משהו שנכתב ב"דם", ניהול הזמן בין המטלות של הבית, הפיטויים וההיסחים, פייסבוק, אתרי היכרויות, שיחות טלפון בין אלו שעובדים מהבית, הסינג'ורים שמגיעים מכיוון בנות הזוג והמשפחה ועוד ועוד …

 

מיקוד ושיטות עבודה
לעבוד לבד זה לא פשוט, אין את הרגע הזה להתיעצות קלה עם מי שיושב איתך בחדר, אין את השיתוף והעבודה לעבר מטרה משותפת, כשעובדים לבד בבית חייבים לפתח מנגנונים אישיים וקשרים חברתיים מקצועיים שיאפשרו להתמודד עם העניין.

 

מוטיבציה לעבודה
כשעובדים לבד ויש משמעת ויש מטרה חייבים להשלים את התמונה עם מוטיבציה, בזכות המוטיבציה מי שעובד בבית קם בבוקר (אחרת למה?), בזכות המוטיבציה מתקדמים ומתפתחים (אחרת למה?), בזכות המוטיבציה שומרים על תנועה קדימה ולא קופאים על השמרים.

 

סביבת עבודה נוחה
חייבים סביבת עבודה נוחה ומתאימה לעיסוק, אם אני צריך מחשב ואינטרנט אז אני צריך שיהיה מחשב טוב ואינטרנט מהיר, לא ניתן לקמץ בכלי העבודה כאשר מדובר בעבודה מהבית. זה פשוט פוגע בשאר, במוטיבציה, באנרגיה, במשמעת ומספק "דלק" להיסחים ולהסחות הדעת.

 

גיוון ותחביבים חברתיים
כשאתה קם בבוקר, יוצא מחדר השינה, עובר לפינת העבודה ומדליק את המחשב, עד שזה עולה אתה מצחצח שיניים ומכין קפה, אח"כ יושב ומקשקש על המחשב עד לשעות הערב המאוחרות, אתה חייב פעילות חברתית כלשהי. לא טוב היות האדם לבדו. עבדת – צא לבלות !

 

ומה עוד אפשר להגיד על עבודה מהבית, עניין התועלת בעבודה, חישוב שעות עבודה, סדר וארגון, ניהול משימות ועוד ועוד אתגרים עומדים לפני מי שרוצה לעבוד מהבית, אני בוודאות לא בנוי לזה, בודאות אני מתאים לעבוד כשכיר, לקום בבוקר, להתארגן ולצאת לעבודה, להיכנס לאוטו ולנסוע חמש /עשר דקות עד הפקק הראשון לשמוע את דיווחי התנועה ברדיו, קצת לקלל, קצת להידחף ולהגיע לעבודה בכל בוקר.

אני רץ …

אחרי מספר שבועות לא קטן בכלל,
אחרי שנאלצתי לבטל את ההשתתפות שלי במרתון טבריה בגלל פציעת ספורט (פעם ראשונה שאני מתייחס לזה כפציעה),
אחרי שניסיתי אורטופד כפול שתיים, פיזיוטרפיה כפול 4, אימונים בבית,
אחרי הלבטים הרבים אם לקחת תרופות אנטי דלקתיות (בסופו של דבר לא לקחתי),
אחרי שכבר הייתי בנפחי ריצה מעוררים כבוד (אצלי),
אחרי הכל … אחרי איזה חודש וחצי של ריצות קצרצרות…

 

חזרתי לנפחי ריצה סבירים ואני מתחיל להגביר.

 

מה עכשיו?
עכשיו אני עושה תרגילי פיזיוטרפיה כל ערב בבית, לוקח בסביבות שעה אחת.
בהתחלה הייתי עושה את התרגילים תוך כדי עשיית כלים, כלומר: סט תרגילים של עשר דקות ואז שליש מכמות הכלים שבכיור (בכוונה השארתי לי אותם עד לערב), ככה שלוש פעמים.
עכשיו פיניתי את השולחן בסלון ואני מנצל את הזמן מולה לתרגילי פיזיוטרפיה.

אני עדיין בהתלבטות אבל העובדה שאני רושם את זה פה אומרת הרבה, אני חושב להרשם למרתון ת"א הקרוב, בסוף מרץ 2012.
אמנם זה נראה רחוק, אבל זה קרוב מאוד … עדיין מתלבט על זה אבל ככל הנראה אני חיובי.

פטנטים למכירה

מי מאיתנו לא היה רוצה לחשוב על פטנט חדשני ולמכור אותו לבית עסק או למישהו פרטי ?
מתוך התנסות שיש לי עם התחום הזה של הפטנטים, אני מנסה לראות כל הזמן איך להשתמש בפטנטים עליהם אני חושב, איך להשתמש בפטנטים עליהם עשיתי חיפוש פטנטים וגיליתי שאני יכול להגיש בקשה לפטנט רשום, ובעיקר, איך אני מוכר פטנטים שיש לי !

 

כל הזמן הדברים האלו לפני, אפילו הייתה לי הצעה לקניית פטנט שלי שעדיין לא מאושר כפטנט, הייתם מאמינים? עוד בשלב הבחינה חברה מסויימת הציעה לרכוש את הפטנט !
אחרי התייעצות עם כל מיני החלטתי לא למכור, לפחות לא בסכום שהציעו לי כדי לקנות את הפטנט, מסתבר שזה לא משהו שהם רוצים לבצע אלא משהו שהם רוצים למנוע ממתחרה שלהם לבצע, מהצד שלי עדיף לי לחכות לאישור הפטנט ואז להציע למכירה בסכום גדול יותר – אבל הפעם להציע גם לחברה שהתעניינה וגם לחברה השניה שמתחרה איתה.
הסיכון שלקחתי הוא כפול, יכול להיות שבסופו של יום הפטנט לא יאושר, אבל את זה בדקתי פעמיים (לבד ועל ידי חברת חיפוש פטנטים בלתי תלויה), הדבר השני שעלול לקרות הוא שהחברות לא יהיו מעוניינות בפטנט לאחר אישורו במידה וזה יקח זמן וכבר לא יהיו מעוניינות בעניין, פה אני לא יכול לאבטח את עצמי אלא רק לקוות לטוב …

 

ההשראה שלי מתוך שני אתרים בהם ראיתי מאמרים על מסחר בפטנטים בארץ, מכירת פטנטים למכירה ורכישת פטנטים שמופיעים באתרי מידע מובילים בתחום הפטנטים.
אז בהמשך לפוסט הקודם שלי מתחום הפטנטים בישראל, עכשיו דנו על פטנטים למכירה / פטנטים לקניה.

הראש היהודי ממציא לנו פטנטים

בעקבות "שעורי בית" או מטלה מסויימת שקיבלתי לעשות נחשפתי לדבר מדהים ביופיו.
אנחנו, הישראלים, מהווים חוד החנית בכל הנוגע לפטנטים בעולם,
אנחנו ממציאי הפטנטים המוכרים ביותר בעולם, הפטנטים היעילים ביותר בעולם, הפטנטים שמשנים סידרי עולם !

 

גאווה גדולה יחד עם תחושת מחוייבות עלו בי כשעיינתי בעשרות הפטנטים הישראלים שכולנו מכירים וחלקנו (באחוזים ניכרים מאוד) גם משתמשים מידי יום.

 

אני לא אפרט את כולם כיוון שיש מי שעשה את זה לפני, אז בבקשה, שלושה מקורות לפטנטים ישראלים:
אתר ניוטון חיפוש פטנטים: פטנטים ישראליים
אתר פטנטים: פטנטים ישראליים
ויקיפדיה: פטנטים ישראליים

 

 

קטגוריות