יש אנשים מוכשרים כל כך, זה מדהים כל פעם מחדש (בייחוד אחרי שאני רואה ציורי קיר)!
אתמול (או בעצם היום) היה משחק הסופרבול השנתי שלי, אני לא רואה סופרבול במהלך העונה בין השאר כיוון שהמשחק ארוך מאוד ואין לי טלויזיה בבית (גם על זה אני צריך לכתוב מתישהו) אבל כשמגיע הסופרבול, האירוע השנתי שגורם לי להרגיש קצת יותר קרוב לאוהדי הספורט, קצת יותר קרוב לאמריקה הגדולה, קצת יותר חיי … אז אני וחבריי נפגשים בפאב או אצל חבר וצופים במשחק.

אתמול (היום לפני תשע וחצי שעות בערך) נפגשנו בשעה 01:00 בפאב בהרצליה פיתוח לצפות במשחק הסופרבול, אם הצלחתי להעביר אליכם את אהבתי לספורט הפוטבול אני מניח שהבנתם שהספורט עצמו לא כל כך מעניין אותי – האווירה מאוד כן.

האוירה הייתה מדהימה, עשרות אנשים בתוך פאב די גדול בעל שני חדרים בכל אחד מהם מסך גדול ומקרן משוכלל, מספר מסכי טלויזיה נוספים תלויים ומשרתים את אלו שלא התמקמו ממש מול המסך הגדול, הרבה בירות, המבורגרים, צ'יפס ושתי מחנות אוהדים.

בתוך כל הבלאגן החגיגי קלטתי ציור קיר מדהים שצוייר על אחד הקירות, אני לא זוכר את שם האמן המצייר אבל נראה שהבחור / הבחורה מאוד מאוד מוכשרים.
אני לא רוצה סתם ככה לפרסם, כיוון שהיה כזה בלאגן, ושאני הייתי אחרי שתי בירות לפחות, איפשהו במחצית המשחק בין שרותים אחד לשני, ככה שכרגע אין לי את כל המידע שאני צריך כדי ממש להמליץ על ציור קיר כזה או אחר, בכל מקרה בדקתי היום קצת על עבודה כצייר קיר ומצאתי מאמר נחמד שמדבר על זה יחד עם זה העלתי בחיפושי גם אתר אינרטנט שמרכז ציורים נחברים על אמנים מובילים בציור קיר בארץ, גלרייה נחמדה מאוד של ציורי קיר.

יאללה, אני צריך להשלים שעות שינה … לילה טוב ויום נעים.

איזה בעסה, אין לי שום דרך להביע את התסכול מהפציעה הזו. פשוט בעסה.

עשיתי הכל לפי הספר, הכל !
ריצה מתונה מאוד, ריצה איטית חיסית למהירות שאני מסוגל לרוץ, תזונה נכונה לפני הריצה, תזונה נכונה אחרי הריצה, ג'לים תוך כדי ריצה כל 8 ק"מ, הקפדה על שעות שינה ומנוחה, ריצה יום כן יום לא – הכל .. כל מה שצריך כדי לא להיפצע.

רכשתי זוג נעליים חדשות בזמן, נעליים מאותו הדגם שתמיד רצתי איתו, התחלתי עם מרחקים קצרים יחסית ולבשתי את הנעליים גם כשלא רצתי כדי לאפשר לרגל ולנעל להתחבר נכון.

הריצה הארוכה האחרונה שעשיתי הייתה ריצת 28 ק"מ, היא הייתה מדהימה בעיני.
רצתי לאט, השתמשתי בג'לים בהתרגשות ובציפייה בכל 8 ק"מ, סה"כ השתמשתי בשני ג'לים בריצה זו.
במהלך הריצה היו כל מיני כאבים קטנים שבאו לביקור, אמרו את מה שיש להם והמשיכו הלאה ממני, בק"מ ה27 היו לי דמעות של שמחה בעיניים, צמרמורת בגוף ואושר גדול – הכי גדול שהיה לי אי פעם מריצה.

אחרי הריצה עשיתי את כל מה שצריך, שוב לפי הספר, מתיחות בישיבה ולאט לאט, לקחתי את הזמן והשקעתי עבור כל שריר רלוונטי.
במקביל שתיתי קצת מיץ ואכלתי חטיף אנרגייה בביסים קטנים.

בבית הייתי המאושר באדם.

למחרת בבוקר קמתי עם כאבים בגיד אכילס בשתי הרגליים, כל כך כאב בהליכה אבל בירידה במדרגות הכאבים היו בלתי נסבלים בכלל עד כדי העובדה שאני העדפתי להישאר בבית מלרדת 3 קומות למטה. במשך שבועיים ימים הכאב הלך ודעך לאט לאט, אבל לא נעלם. קבעתי לי טור לאורטופד שאמר שככל הנראה מדובר בבעיה בנעליים, שכן ההסתברות לכאב בשתי הרגליים נמוך מאוד. פקינג נעליים בנות חודש.

יחד עם זאת הוא אמר לי שאני יכול להמשיך ולרוץ, ניסיתי עוד באותו לילה וחזרתי אחרי 5 ק"מ כשהכאב חזר והופיע.
(רצתי עם אותם נעליים)

יומיים לאחר מכן ניסיתי שוב לרוץ, הפעם 10 ק"מ, שוב כאבים הופיעו עד כדי תחושות תסכול – אחרי מחשבה ומחשבה ושוב מחשבה החלטתי שאני לא רץ עד שהכאב נעלם לחלוטין יקח כמה זמן שיקח.

מה שאני חושב הוא שהנעליים אכן היו הבעיה:
- נעליים בעלות מבנה סולייה שמכביד על גיד אכילס (סיבה אפשרית למרות שלא מצאתי שום אזכור לדבר כזה באינטרנט).
- שרכתי את הנעליים חזק מידי (המידה של זוג הנעליים האלו גדולה במידה מהקודמות, נראה לי שזה גרם לי לשרוך אותן חזק יותר).

אני עוד ארוץ מרתון ובקרוב….
(בינתיים שימו לב לנעליים)

אני בשוק מזה, מעסיקים שלא יודעים לנסח מודעות דרושים פשוט מצחיקים אותי.
יצא לי לענות למודעת דרושים שפורסמה באחד העיתונים, אמנם לא באינטרנט אבל זה רק אומר דרשני !

כל מילה עולה כסף כשמפרסמים מודעה בעיתונות הכתובה אבל המעסיק הספציפי הזה לא כל כך חשב מה הוא כותב שם, אני לא יודע אם זה הוא באופן אישי או שמדובר באיזה בעל תפקיד בארגון שאחראי על פרסום מודעות דרושים אבל מי שמסר את הטקסט של המודעה ממש לא ידע מה הוא עושה, כנראה שיש כאלה שחייבים ללמוד איך לנסח מודעות דרושים בעיתונות הכתובה ובאינטרנט ובכלל.

מתוך היותי מחפש עבודה, אני אכתוב מה אני רואה במודעה ואיך אני מחליט אם לשלוח קורות חיים ולהגיש מועמדות למשרה ספציפית.

ניסוח כותרת מודעת דרושים
בכותרת מודעת הדרושים צריך לציין את התפקיד עליו מדובר, לא יותר ולא פחות.
- דרוש איש מכירות למוצרי אלקטרוניקה
- דרושה מנהלת אדמיניסטרטיבית למשרד עורכי דין

תיאור משרה
אפשר לפרט על המשרה עצמה בנקודות קצרות, זה לא ממש משנה לי אם המשרד ממוקם בקומה שלישית או רביעית בבניין, אבל חשוב לי שהמיקום של המשרד נגיש עם תחבורה ציבורית (כשמדובר בעבודת סטודנטים זה קריטי לכן כדאי לציין את זה), אפשר לפרט על מה שרלוונטי למשרה כמו, עבודה מול סניפי החברה הפזורים בעולם וכן הלאה.

דרישות התפקיד
לפרט בקצרה אילו דרישות יש לך מהעובד המוצב בתפקיד הזה, פחות להתייחס לתכונות של האדם ויותר למה אתה כמעסיק רוצה ממנו.
- ניהול צוות עובדים
- אחריות על בדיקות התוכנה
- דיווח יומי למנהל החברה

התכונות של האדם הם לא דרישה, רק מי שמסוגל לבצע את המשימות והדרישות לתפקיד בכלל יענה למודעה, אם מדובר במשרת ניהול אין צורך לכתוב שהדרישה היא להיות דומיננטי (זה משתמע מעצם הדרישה לנהל עובדים).

כתובת מייל למשלוח קורות חיים
אל תכניסו כתובות מייל משונות, כל מיני תיבות דואר מוזרות שפתחתם לפני 10 שנים כשהייתם ילדים. כמו שבקורות החיים שלי יש כתובת דואר אלקטרוני נורמתיל ככה לדעתי גם צריך להיות בנוסח מודעת הדרושים שלך.

זהו .. נראה לי..

אורן ואלון מהמירוץ למיליון עשו את הדבר הבלתי צפוי ושברו את כל מה שבנו במהלך כל התוכניות עד כה, הדברים הכואבים באמת בחיים המפתיעים והכי בלתי צפויים קורים כאשר הפער בין הציפייה למציאות גדול בצורה חריגה. ובכן, אורן ואלון מהמירוץ למיליון עשו לי את זה בדיוק, הרושם שנוצר מהם שנבנה תוך כדי התחרות היה מדהים בעוצמתו, זוג חזק ומשמעותי, זוג ממוקד שחותר למטרה, זוג איכותי ומוצלח שלמרות היהירות מייצר קסם ומושך אליהם, אורן ואלון צויירו כאנשים מוצלחים והוכיחו את התכונות שעשו אותם כאלו.
עד הפרק האחרון של רצים למילון. 

בפרק האחרון קרה את מה שכל היכרות ארוכה עושה, בניגוד לרושם ראשוני או רושם קצר, בהיכרות ארוכה נחשף האדם האמיתי. מגוון המצבים בהם נתקלים, הסיטואציות השונות שמוציאות ומייצרות תגובות שונות של אנשים לאט לאט מקלפות את התחפושות ואת העמדות הפנים ומביאות לנו את האמת, אמנם זה לוקח זמן אבל בהחלט חשוב – חשוב לראות את הפרצוף האמיתי.
לצערם של אורן ואלון, בפרק האחרון הם קילפו את הקליפה האחרונה שהגנה על האופי האמיתי שלהם. 

הדבר דומה למקרה בו נגלה שסופר-מן שמציל את העולם בעצם מכה ילדים קטנים להנאתו בשעות הפנאי, מקרה בו נראה את ספיידרמן חונק אנשים כשעשוע או כשנגלה שהגיבור איתו אנחנו מזדהים יתגלה כמפלצת אנושית. 

אורן ואלון לקחו את כל התכונות הישראליות המוצלחות שייחסנו להם, בהם המון תכונות צבאיות של חתירה למטרה והשגת יעדים, אסטרטגייה ועוצמה ובאחת הפכו כל אלו לתכונות מכוערות ושליליות כאשר הם הוסיפו את הרוע והאכזריות שבעצם מניעים את כל הסיפור, בתוכנית הם דיברו על חציית קוים אדומים, לא מדובר בקווים אדומים, מדובר במשהו אחר ממש: שני הגיבורים נפלו תחת כובד משקלם, שניהם לא הצליחו להחזיק את הרוע עמוק מספיק כדי שלא יתגלה בפני כל עם ישראל, אורן ואלון עצמם הופתעו מהאכזריות בה הם נהגו – הופתעו מכמה שהם יכולים להיות אכזריים, אבל לא סתם, הם תכננו את זה. 

 אורן ואלון הפסידו את כל מה שבנו, הם היו יכולים לזכות במיליון, הרושם שלי הוא שכרגע הם שניהם המומים מעצמם כדי שיהיו יכולים להשקיע את כל הכוח שלהם ולהעמיד אותו לטובת המטרה (אבל יש להם את הכלים לנצח), הם הרסו את שמם הטוב והיום מייצגים את הישראלי המכוער ביותר שמשתמש בכוחו כדי לדרוס ולהרוס ומכאן אני יכול רק לנחש שאנשי הפרסום ישכילו ולא יבחרו בהם לקמפיינים / פרסומים שבדרך כלל כוכבי ריאליטי זוכים להם, מהסלון שלי נראה שהרושם השלילי כל כך גדול עד שבני משפחותיהם צריכים להתבייש בהם עד עומק נשמתם. 

השריקה של עקיבא שהייתה הדבר האחרון שיכל לעשות כדי למנוע את הסבל של אשתו הייתה כל כך חזקה ומכוונת, ממש כמו מעשה של אדם שידיו קשורות שמרכז את כוחו בדבר היחיד שהוא יכול לעשות, השריקה הזו עברה דרך עור התוף של אורן ואלון, אחד ממש שמע את השריקה מכוונת אליו והשני תוך צפייה מהצד איך אחיו משלם על מעשיו, אחד מתוקף המשימה חסר אונים ומחוייב לשמוע ולהישאר ללא תנועה והשני יכול להגיב אך לא יכול לשלוט בשריקה ובמחיר שנגבה ממנו. האדם היחיד באותו הרגע שיכל להפסיק את השריקה היה האח עם הכד על הראש, ברגע אחד יכול להפיל את הכד ולהפסיק את הסבל, לא ברור כמה זמן זה התמשך אבל נראה שלא מעט. 

לדעתי, החל מאותו רגע, כל שריקה שתושמע ליד כל אחד מהאחים תזכיר להם את עצמם ואת הרוע הזה שבחרו להפנות כלפי אחרים, תזכיר להם ולבני משפחותיהם את התחושות הרעות ששלטו בהם אחרי שהפסידו במשימה. אני חושב שהשריקה החודרת שעקיבא השמיע תהדהד להם בנשמה לעד.

אחרי מספר שבועות לא קטן בכלל,
אחרי שנאלצתי לבטל את ההשתתפות שלי במרתון טבריה בגלל פציעת ספורט (פעם ראשונה שאני מתייחס לזה כפציעה),
אחרי שניסיתי אורטופד כפול שתיים, פיזיוטרפיה כפול 4, אימונים בבית,
אחרי הלבטים הרבים אם לקחת תרופות אנטי דלקתיות (בסופו של דבר לא לקחתי),
אחרי שכבר הייתי בנפחי ריצה מעוררים כבוד (אצלי),
אחרי הכל … אחרי איזה חודש וחצי של ריצות קצרצרות…

חזרתי לנפחי ריצה סבירים ואני מתחיל להגביר.

מה עכשיו?
עכשיו אני עושה תרגילי פיזיוטרפיה כל ערב בבית, לוקח בסביבות שעה אחת.
בהתחלה הייתי עושה את התרגילים תוך כדי עשיית כלים, כלומר: סט תרגילים של עשר דקות ואז שליש מכמות הכלים שבכיור (בכוונה השארתי לי אותם עד לערב), ככה שלוש פעמים.
עכשיו פיניתי את השולחן בסלון ואני מנצל את הזמן מולה לתרגילי פיזיוטרפיה.

אני עדיין בהתלבטות אבל העובדה שאני רושם את זה פה אומרת הרבה, אני חושב להרשם למרתון ת"א הקרוב, בסוף מרץ 2012.
אמנם זה נראה רחוק, אבל זה קרוב מאוד … עדיין מתלבט על זה אבל ככל הנראה אני חיובי.

מזמן התחלתי לעבודה שם, זה היה כיוון שהייתי סטודנט וחיפשתי עבודה זמנית, משהו שיעביר אותי את תקופת הלימודים יממן לי דירה (כשותף בדירה), דלק וביטוח לקטנוע, אוכל והוצאות בילויים.
כמו שאומרים, עבודה זמנית לסטודנטים.

ומה קרה מאז, ובכן, מאז אני עובד בעבודה הזמנית הזו כבר מעל שנתיים (אולי אפילו שלוש שנים של עבודה), עשיתי פה דברים יפים ומושקעים, הגדלתי ראש והייתי משקיען למרות העובדה שתמיד הרגשתי שהכל פה זמני וזה רק "בדרך" לעבודה האמיתית שלי, ככה אני – תמיד השקעתי גם כשלא היה ממש צריך או מקובל.

מה שהיה קל מאוד זה להתבלט מעל שאר העובדים הזמניים, פשוט אין כאלה שמשקיעים בעבודה וכל דבר (אפילו הקטן ביותר) שעשיתי הציב אותי בעין חיובית מאוד אצל הממונים, ככה אני מחזיק פה את כל התקופה הזו … אז עכשיו שפתאום ההכרה שאני כאן כל כך הרבה זמן, אני רוצה לרכז את הדברים הנכונים שעשיתי בעבודה ואח"כ גם לכתוב את התועלת שצומחת לי מזה וממנה אני נהנה מאוד עד עכשיו (ובתקווה גם בעתיד).

איך להפוך עבודה זמנית לעבודה קבועה, הכללים שלי:
1. להתייחס לאנשים כאילו הם היו בני משפחה, לעזור ולהתחלק בנטל גם אם מדובר באדם שלא קשור באופן ישיר לתפקיד.
2. להתייחס למקום כמקום קבוע, גם כאשר ידוע לכל שהוא מקום עבודה זמני.
3. לבצע את המוטל עליך באופן מושלם, לא לזלזל בדברים הפשוטים – להפך, לנצל את הדברים הפשוטים כדי לבלוט ולהצטיין יותר.
4. לברך לשלום את הסובבים, להיות נחמד וידידותי בכל זמן (גם אם עכשיו שתיים לפנות בוקר) – תמיד ולכולם.
5. להגדיל ראש, לקחת אחריות נוספת גם ללא הכרה בשכר, כשכולם ידעו שאתה או את אחראית על תחום ספציפי בהצלחה מרובה ובשמחה יהיה קשה יותר לתת לך ללכת.
6. לקחת עוד אחריות, ככל שתקח על עצמך יותר אחריות ככה תהיה יותר בעל ערך עבור הארגון, ככה תקבל יותר הזדמנויות להראות את היכולות שלך לכל הסובבים.
7. לא להתבייש לבקש משהו כשצריך, ולקפוץ על כל הזדמנות לעזור ולקחת אחריות (אמרנו כבר).

זה פחות או יותר מה שאני יכול להמליץ למי שעובד בתפקיד זמני, אני חושב שזה נכון עבור מי שרוצה להמשיך ולעבוד באותה חברה וגם עבור מי שלא חושב שהוא רוצה לעבוד באותה החברה (כי ממש אי אפשר לדעת מה יהיה מחר, ועדיף בכל מקרה להיות זה שטוב לחברה מזה שפחות טוב).

אני יכול להצביע על כמה דברים טובים שמהם אני נהנה בתקופת העבודה שלי, מעבר לזה שהיום מקום העבודה מעוניין שאני אשאר והבחירה אם להמשיך ולהפוך את העבודה לקבועה היא הבחירה שלי:
1. יחס מועדף בין העובדים הזמניים.
2. גמישות מדהימה בימי חופש שהייתי צריך לקחת למבחנים או סתם.
3. לעיתים שילמו לי על שעות מעבר להסכם שלנו, כיוון שכשיכולתי להישאר ולעזור עשיתי את זה בשמחה.
4. כיף לי לבוא לעבודה, כיף לעבודה כשאני בא אליה (כולל לעובדי הניקיון, עובדי האחזקה, המנהל הישיר ושאר הבכירים במקום).
5. עם האחריות הגיעו כל מיני הטבות כמו למשל עבודה באתר אחר של החברה שכלל תשלום על הנסיעות + קבלת רכב לביצוע התפקיד.
6. העלאת שכר אמנם קטנה אבל עבורי כל שקל חשוב, וזה היה חשוב, תמיד טוב לקבל תוספת שכר.
7. הבחירה בידיים שלי, היום אני אחראי על ארבעה תחומים שאף אחד לא רצה אצלו, אני חביב על כולם וביחסי עבודה מצויינים עם רוב העובדים, אני עובד מסור ובעל יכולות, אני בולט הרבה מעל שאר העובדים הזמניים במחלקה (ונראה לי שבכלל בכל החברה), הבהירו לי שמעוניינים שאני אשאר בחברה ואקבל תנאים של עובד קבוע + אחריות + שכר מלא ומסלול קידום ברור.

אין לי מה להוסיף מלבד העובדה שאני שמח שזה המצב, גם אם לא הייתה הצעת עבודה על השולחן יצרתי קשרים נפלאים עם אנשים מכל מיני תחומים כאלה שהציעו לי את עזרתם במציאת עבודה במידה ואני אחליט לא להמשיך כאן בחברה, אין יותר טוב מזה !
(אולי יותר טוב היה אם הייתי זוכה בלוטו)

מי מאיתנו לא היה רוצה לחשוב על פטנט חדשני ולמכור אותו לבית עסק או למישהו פרטי ?
מתוך התנסות שיש לי עם התחום הזה של הפטנטים, אני מנסה לראות כל הזמן איך להשתמש בפטנטים עליהם אני חושב, איך להשתמש בפטנטים עליהם עשיתי חיפוש פטנטים וגיליתי שאני יכול להגיש בקשה לפטנט רשום, ובעיקר, איך אני מוכר פטנטים שיש לי !

כל הזמן הדברים האלו לפני, אפילו הייתה לי הצעה לקניית פטנט שלי שעדיין לא מאושר כפטנט, הייתם מאמינים? עוד בשלב הבחינה חברה מסויימת הציעה לרכוש את הפטנט !
אחרי התייעצות עם כל מיני החלטתי לא למכור, לפחות לא בסכום שהציעו לי כדי לקנות את הפטנט, מסתבר שזה לא משהו שהם רוצים לבצע אלא משהו שהם רוצים למנוע ממתחרה שלהם לבצע, מהצד שלי עדיף לי לחכות לאישור הפטנט ואז להציע למכירה בסכום גדול יותר – אבל הפעם להציע גם לחברה שהתעניינה וגם לחברה השניה שמתחרה איתה.
הסיכון שלקחתי הוא כפול, יכול להיות שבסופו של יום הפטנט לא יאושר, אבל את זה בדקתי פעמיים (לבד ועל ידי חברת חיפוש פטנטים בלתי תלויה), הדבר השני שעלול לקרות הוא שהחברות לא יהיו מעוניינות בפטנט לאחר אישורו במידה וזה יקח זמן וכבר לא יהיו מעוניינות בעניין, פה אני לא יכול לאבטח את עצמי אלא רק לקוות לטוב …

ההשראה שלי מתוך שני אתרים בהם ראיתי מאמרים על מסחר בפטנטים בארץ, מכירת פטנטים למכירה ורכישת פטנטים שמופיעים באתרי מידע מובילים בתחום הפטנטים.
אז בהמשך לפוסט הקודם שלי מתחום הפטנטים בישראל, עכשיו דנו על פטנטים למכירה / פטנטים לקניה.

בעקבות "שעורי בית" או מטלה מסויימת שקיבלתי לעשות נחשפתי לדבר מדהים ביופיו.
אנחנו, הישראלים, מהווים חוד החנית בכל הנוגע לפטנטים בעולם,
אנחנו ממציאי הפטנטים המוכרים ביותר בעולם, הפטנטים היעילים ביותר בעולם, הפטנטים שמשנים סידרי עולם !

גאווה גדולה יחד עם תחושת מחוייבות עלו בי כשעיינתי בעשרות הפטנטים הישראלים שכולנו מכירים וחלקנו (באחוזים ניכרים מאוד) גם משתמשים מידי יום.

אני לא אפרט את כולם כיוון שיש מי שעשה את זה לפני, אז בבקשה, שלושה מקורות לפטנטים ישראלים:
אתר ניוטון חיפוש פטנטים: פטנטים ישראליים
אתר פטנטים: פטנטים ישראליים
ויקיפדיה: פטנטים ישראליים

אני רץ כבר די הרבה זמן, כמה שנים טובות, אתם יודעים ושותפים לדרך שלי לאהוב את הספורט הזה ולפתח אותו.
עברתי שתי פציעות שהיו משמעותיות, הפציעה השניה שגרמה לי להפסיק לרוץ לשלושה חודשים הפכה אותי לזהיר מאוד בריצה, לא שווה להפסיד שלושה חודשי ריצה בגלל אימון יתר או בגלל עוד קילומטר ריצה שלא מגיע בזמן. אומרים שהפציעה מגיעה תמיד בקילומטר האחרון – זה נכון.

עכשיו, בעצם לפני חודשיים בערך, נרשמתי למרתון טבריה, לקחתי על עצמי להפוך את הריצה למשהו יותר משמעותי וגדול. לרוץ מרתון ראשון!
ובכן, לפני מספר שבועות, כשהגעתי לנפחים שבועיים של מעל 50 ק"מ עשיתי טעות ורצתי ריצה קצרה יחסית של 12 קילומטר במהירות גדולה מזו שהייתי אמור, הסיבות והתירוצים מגוונים אבל הבסיס לכולן משותף – אגו !

ריצה מהירה גורמת לעומס גדול יותר על כל המערכות, השרירים, הגידים, המפרקים, הגב, הידיים, הריאות הכל עובד הרבה יותר במהלך ריצה מהירה לעומת ריצה רגילה. רצתי וככל הנראה מתחתי גיד ברגל. לא כיף בכלל.
בהתחלה לא רציתי להאמין והמשכתי לרוץ תוך כדי כאב, אבל זה לא ויתר והתגבר אחרי הריצות עד שגם התקשתי בהליכה … אז הלכתי לרופא.

אז עכשיו אני במנוחה יחסית, אחרי תשעה ימים בהם לא רצתי בכלל, התחלתי לחזור לריצה קלה לנפח של 5 ק"מ, בערך 30 דקות ריצה קלה יום כן – יום לא.
במקביל ההבנה שאני לא אוכל להשתתף במרתון טבריה נחתה והגיע אלי, ובעצב שלחתי לאיגוד האטלטיקה בקשה לביטול ההרשמה.
עכשיו אני רץ שישה קילומטר, יום כן יום לא, עדיין כואב אבל לא נורא, ורשום לפיזיוטרפיה …

השאיפה שלי עכשיו היא לחזק את מה שצריך לחזק, ולהגיע למרתון ראשון חודשיים אחרי מרתון טבריה שבוא אני לא אשתתף.

טואלט דאק סטריפ

אז ככה, קניתי את המוצר של טואילט דאק המשמש לחיטוי האסלה בעת הדחתה.

הדאק סטריפ נראה ממש נחמד, אריזה מאוד מיוחדת ולא אופיינית לסבונים הרגילים המשמשים לחיטוי האסלה, רעיון עיצובי מאוד מושך שהביא אותי להמליץ על המוצר עוד לפני שהתחלתי להשתמש בו.

מקבלים מין מזרק עבה שבוא יש את הסבון הדביק ועליו חורים המאפשרים הקצאה מדוייקת של חומר בכל שימוש, מצמידים את הפיה של המזרק (תבנית בצורת פרח) לאסלה ולוחצים את המזרק עד לחור הראשון, אז נפסקת הזרמת החומר והפרח צמוד לאסלה.

טואלט דאק סטריפ

כעבור כמה ימים בודדים של שימוש אפשר לראות איך הצורה של הטואילט דאק סטריפ נכנעת לכוח הכובד המייצרת מין גולה קטנה שמושכת עצמה למטה בכל רגע ורגע עד לאיבוד מוחלט של הצורה.

כיוון שחשבתי שבפעם הראשונה עשיתי משהו לא נכון,
אז בפעם השניה הקפדתי לעבוד לפי ההוראות (מסתבר שגם בפעם הראשונה עשיתי הכל לפי ההוראות)
וגם אז קרתה אותה תופעה של מריחת החומר כלפי מטה ואיבוד מוחלט של הצורה החביבה שהייתה בהתחלה.

כך קרה לי בכל חמשת הפעמים הראשונות, פעם אחר פעם, עד שהחלטתי לבדוק קצת ברשת ולצלם את הפעם האחרונה כל יום כדי לכתוב לכם על העניין …

אז הנה מקבץ התמונות הממחישות את תהליך איבוד הצורה של המוצר טואילט דאק סטריפ.

טואלט דאק סטריפ

טואלט דאק סטריפ (מתחיל לאבד צורה)

טואלט דאק סטריפ (ממשיך לאבד צורה)

 

טואלט דאק סטריפ (ממשיך לאבד צורה)

 

טואלט דאק סטריפ (נראה לא טוב בכלל)

 

טואלט דאק סטריפ (נראה לא טוב בכלל)

 

טואלט דאק סטריפ (השאיר אחריו שובל)