החיפוש הזה מתיש, אני חושב שיש שני אלמנטים בלתי פתורים אצלי: זוגיות ותחום עיסוק.
שני אלו משמעותיים ביותר.

כשאני בודק את עצמי וחושב על הסיבות למצב הזה, בו אני לא מגיע לנחת בשני תחומים אלו, אני לא רואה את האופק בשניהם אני רואה את הדימיון בין השניים. את המקום שלי שדומה מאוד בתחומים האלו.

נקודות הדימיון:
– אני יודע שאני בעל ערך גבוה מאוד בשני התחומים.
– אני לא מוכן להתפשר על דברים בסיסיים, אבל כן מוכן להתפשר על מה שפחות חשוב.
– יש לי ראיה כלשהי לגבי "איך אני רוצה שזה יראה".- טוב לי במצב נוכחי, אני לא פועל מתוך מצוקה או לחץ.

נקודות הדימיון הנוספות:
– הדרך, החיפוש מתקיים כל הזמן ברמה כזו או אחרת.
– אני לא מפחד לטעות.
– מוכן לשלם מחירים כשצריך, עושה את זה מתוך הבנה.

ועוד:
– אני עוד בחיפוש.
– האמונה שתהיה תשובה בסוף הדרך נחלשת.
– אני מקבל את האפשרות שהחיפוש לא יסתיים.

אז …
בפן המקצועי, עשיתי שינוי (לא 180 מעלות) בחודשים האחרונים, בינתיים נראה שהכיוון לא מתאים ממש, אבל אני עדיין שם ועדיין פועל בכיוון.
במקביל, מתחיל לייצר משהו חדש ונקי, שינוי גדול מהדברים בהם עסקתי בשנים האחרונות, בתפיסה, צרכים, באופי של העבודה … שינוי גדול.
וגם חושב על הכשרה בתחום האימון האישי. זה משהו שנמצא אצלי כבר הרבה זמן, אפילו התחלתי ועצרתי הכשרה כזו.

ובתחום הזוגי, אני שם לגמרי. מגשש באפלה אבל עדיין מגשש.
עושה לפעמים דברים שלא הייתי עושה פעם, בודק את הגבול של עצמי (עם מי הייתי מוכן לצאת ועם מי לא), הגבולות מאתגרים אותי ומסקרנים אותי יותר.
ברור הזמן הדרך לא מעניינת אותי, רוצה את זו שלי, רוצה אותה איתי … יש לי סבלנות.