כל עניין ההכרויות הוא סיפור משעשע. אם יודעים לקחת את הדברים כך (אחרת זה יכול להגיע לרמות עצב גבוהות מאוד, עד לצורך בתהליך מקצועי של טיפול זוגי). כולנו התנסנו ומתנסים בעניין בכל יום שעובר. אם אין בן/בת זוג אז יש חיפוש מתמיד לבן/בת זוג כשכל אחד אפשרי, כל אחד / אחת מועמד שנמצא במבחן רגעי, ואני אסביר:
אם אין לך בן זוג, כל גבר שעובר לידך הוא מועמד רלוונטי לזוגיות אלא אם המועמד נמצא כבמערכת יחסים / כנשוי /כפסול מבחינה חיצונית / כמועמד שנפסל בעבר. מכאן, אחרי הסדיקה הראשונית שערכת, והמועמד עבר אתמבחן ההתכנות הראשון, מתחיל סוג של חיזור בהסוואה.
לפעמים הכוונה שלך להביע את התעניינותך במועמד אינה מקבלת ביטוי חיצוני למרות שאת חושבת שכן. אזי המועמד שלא הבחין או לא יכל להבחין בהתעניינות אינו מגיב ונתפס על ידך כ"לא מעוניין" (מה שיכול להיות לא נכון בעליל).

כמובן שמהצד השני הדברים דומים מאוד ושונים קצת, מועמדת רלוונטית אינה צריכה לעמוד בקריטריונים מחמירים (בניגוד למועמד) ובאופן כמעט אוטומטי עוברת לשלב הבדיקה. מלכן הועמדות באופן טבעי מרגישות יותר נבדקות מהמועמדים. כמו כן, הבעת ההתעניינות מול מועמדת מתאימה היא יותר "גסה" או נראית ולכן ברור למועמדת שהיא נמצאה מתאימה על פי הקריטריונים הבסיסיים (מאוד) וכרגע עברה לשלב השני, לתשובתה.
כאן במרבית המקרים התשובה לא תהיה נסתרת במידה ויש היענות מצד המועמדת, והיא תבהיר את הסכמתה באופן ברור לעניין, אם יש כזו.

עכשיו, קח / קחי את זה למקום שלך. בדקי אילו קריטריונים ראשוניים את בודקת וכיצד את מביעה התעניינות במועמד שלך (זוגיות / מיניות / …) – וכמובן, האם יש מקום לשיפור מערך התקשורת העדין כל כך בכדי להגיע לתוצאות טובות יותר.

כמובן שגם הגברים אמורים לבצע את הבדיקה לתהליך שלהם, אבל כגבר אני יודע שמעטים מאוד יחשבו על זה, ועוד הרבה פחות ממש יבצעו את זה – אז פשוט חבל על הזמן. למרות שתהליך כזה יצור אצלכם יתרון גדול.

קדימה, לעבודה!