אירוע חברה

חבר שלי (לא חבר חבר … חבר ילדות) עובד בחברה ענקית, חברה שיודעת לפנק את העובדים שלה.

בגלל (או בזכות) שחבר שלי וחברה שלו כבר לא חברים, הם נפרדו לפני חודש וחצי בערך, חבר שלי הזמין אותי לאירוע שהחברה שלו הפיקה בצפון, משהו לעובדים בחופש הגדול.

כיוון שחבר שלי שיריין מקום לחברה שלו לפני שהם נפרדו, היה מקום נוסף לאירוע חברה שהתקיים בצפון הארץ (איפשהו), קיבלתי הזמנה לאירוע.

מעולם לא הייתי באירוע חברה, שנים רבות לא הייתי בצפון, אז אירוע חברה בצפון היה מושלם בשבילי וגם נתן לי ולו קצת זמן איכות יחד (מוסיקה, ספורט ימי, המון אלכוהול … וכמה בחורות נחמדות מאוד שעובדות בחברה). היה כיף ענק!

המסקנות שלי מהיומיים האלו הן שהפקת אירוע חברה בצפון זה דבר הכרחי בכל חברה ועבור כל עובד, אפשר שיהיה אירוע של יום או יומיים, אבל חשוב לתת לעובדים משהו חזרה. משהו שאומר שהם בעלי ערך לחברה ושהחברה משקיעה בהם חזרה.

הרושם שלי הוא שכולם נהנו (למעט אחד שראיתי שהוציא את כל מה שהיה בתוכו בלילה, ליד גלגל המשאית שחנתה בחוץ), שרמת הקשר בין העובדים והתקשורת בין המנהלים והעובדים עברה לרמה אחרת. 

לפי מה שהבנתי, זה אירוע החברה הראשון שמתרחש במהלך יומיים ולא יום אחד בלבד, והמנהלים מרוצים מהתוצאות.

הייתי עובד שם, אבל לפחות חבר שלי שם … והזמין אותי איתו (תודה חבר).

תודה רבה למיכל גינוסר (אני חושב), שהפיקה אירוע מדהים.

כמה חשוב להיות אדיב

כשאני נמצא בתחבורה ציבורית, ליד העם שלי, ליד כל מיני סוגים וסגנונות של אנשים, יש הרבה דברים שעולים ובולטים מעל פני השטח. אנחנו כאן כולנו יחד, כשנהג האוטובוס סוגר את הדלת הגורל של כל הנוסעים מתאחד לרגע קט, עד התחנה הבאה.

ילדים, זקנים, צעירים, חכמים, טיפשים, חברותיים ופחות … דתיים, חילוניים, נשים, גברים … כולם באותו חלל קטן שנע במרחב.

כדי להגי בבטחון, כדי להגיע בנועם, חובה להיות אדיבים לכולם.

היום היה מישהו לא אדיב (לא היה כיף לאף אחד גם לו לא).

שולחן כתיבה חדש !

בבית הספר, כשעליתי לכיתה א', הזיכרון החזק שלי הוא שההורים קנו לי ולאחי שולחנות כתיבה. איזו התרגשות!
המגירות חולקו שווה בשווה, מגירה עליונה עם מפתח, מסילות מדפים בגבהים שונים, שולחן ליד שולחן אבל מאוד פרטי, כיסא נוח לכל אחד. איזו התרגשווותת!

 

אחרכך במדינה רחוקה אי שם, עברנו, הזיכרון החזק שלי משם גם הוא שולחן הכתיבה שלי. הוא היה אחר, משהו של חו"ל כזה (לא שידעתי את זה בזמנו), כמו ארון כזה שנפתח לשולחן ומדפים. זה היה הראשון. שולחן הכתיבה השני שהיה לי היא עשוי מתכת עם שתי מגירות אותן אני זוכר מלאות תמיד במלא מלא קישקושים …

 

בתיכון חזרתי לשולחן בכיתה א', כן כן … אותו שולחן היה אצלי בחדר בפורמט מעט שונה (הוא הופרד מהזוג שלו שהיה אצל אחי בחדר). לא זוכר פעם אחת שישבתי לידו ולמדתי במהלך התיכון.

 

ו.. כסטודנט תמיד התרחקתי מהלימודים כמה שיכולתי, שולחן היה לי, גדול ורחב, עליו היה מחשב שרכשתי במיטב כספי שחסכתי בעבודות סטודנתיאליות שונות, המחשב עלה לי 5000 ש"ח, זה היה בימים הראשונים של האינטרנט … יש לי המון זכרונות ממנו, מראשית האינטרנט, המשחקים … איזה געגוע.

 

שולחנות כתיבה הן תמיד פינה שמשאירה משהו בחיים, מסמנת תקופה, מאפשרת איזור אישי, משהו מאוד חזק לילד וגם למבוגר.

 

עכשיו אני צריך שולחן כתיבה חדש 🙂
האם זה סימן לתקופה חדשה .. מקווה שכן.

עיצוב אתרים יכול להיות משהו כל כך קשה?

חיפשתי וחיפשתי מעצב או מעצבת לאתר שאני מקים, משהו פשוט.
שלחתי בקשות להצעות מחיר לפי הגדרות שכתבתי לעצמי (כמה דפים, כמה סוגי דפים, מה בכל דף, שפות, מה חשוב לי יותר ומה פחות …), שלחתי לאיזה חמישה או שישה מעצבי אתרים.

התגובות ממש מאכזבות.

תהליכים ארוכים, מחירים בשמיים, תנאים והגבלות מוזרים. בסה"כ רציתי עיצוב לאתר אינטרנט.
לא ביקשתי עיצוב של חדר ילדים או חוזה עריכת פטנטים, לא ביקשתי שימצאו לי עבודה או שיקימו לי אתר אינטרנט כמו של חברת הקמת אתרים. רק לעצב אתר, רק את הקבצים של העיצוב הסופי, זה הכל …

עכשיו, אחרי ש"הוצאתי" את זה, אני מתרגם את המסמך ופונה למעצבי אתרים בחו"ל. סתם חבל.

 

 

חוק חדש לעצמאיים (מדינה אוכלת יושביה)

יש קהילה רחבה של אנשים שיצאו לעצמאות, פתחו עסק שלהם בו הם העובדים, המנהלים, קובעי המדיניות, הם נציגי המכירות, הם המוכרים, נותני השירות, הם אנשי המחשבים, הם היוצרים, הם מנהלי החשבונות, הם הם הם הכל …

למה להם לעשות את כל זה? כי מדינת ישראל היא לא המקום הכי כייפי לעבוד בו.

המדינה ראתה שיש כל כך הרבה שלא מרוצים, כאלה שבורחים מעול העבודה הבלתי הגיוני … והחליטה על מס נוסף שיחול רק על עצמאיים, למה? ככה!

10 אחוז מס בתירוץ כלשהו נידונים ליפול על העצמאיים בארץ.
כמות הטימטום שיש במדינה כל כך קטנה, בחברי הכנסת, בשלטון הולכת וגדלה.

מה יקרה עכשיו?
1. עצמאיים יחסכו פחות, כדי לממן את השטות הזו.
2. עצמאיים יוציאו פחות על פיתוח העסק. העסק לא יגדל או אפילו יקטן.
3. עצמאיים שמרוויחים מעט, פשוט יקרסו ויהפכו למובטלים.
4. עצמאיים ירדו מהארץ.

במקום להוריד את נטל המס כמו שהבטיח, ראש הממשלה מעלה אותו ומכביד גם על העצמאיים …

רעיונות לעיצוב חדרי ילדים

טוב, אז בשעה טובה הגיע ילד חדש (ניילונים וכאלה) לעולם. צריך לגדל, לדאוג, לסדר, לחנך, ללמד, ללוות, לאהוב, לתת, לקבל … ובעיקר צריך לסדר לו או לה מקום נחמד להניח את הראש בסוף כל יום.

חדר הילדים הוא חדר בעל משמעות אדירה לבית:


כלכלית

חדר ילדים שמתחיל כחדר תינוקות משתנה ומתפתח במהירות ודורש השקעה ותחזוקה שוטפת, יש משמעות כלכלית לתהליך הזה.


בטיחותית

חדר התינוקות חייב להיות מיועד לתינוק, פינות, גבהים, חלקים רופפים, אבק, שמש … הכל חייב להילקח בחשבון כאשר מעצבים חדר לתינוק.


צבעוניות

מסתבר שלצבע יש המון משמעות בתהליך הגדילה, יש מה שמתאים לגיל התינוק (צבעוניות רגועה ונעימה) לילדים (שבדרך כלל מושפעים מ"גיבור" או "גיבורים" של אותה תקופה) נערים ונערות ובוגרים … חשוב מאוד שהריהוט בחדר והרהיטים בחדר יאפשרו את זה.


התפתחותית

הילד גדל, הילדה גדלה, צריך שריהות חדר הילדים יוכל לתמוך את זה ולהתפתח איתם. לקנות רהיטים ולזרוק אותם כל שנתיים זה פתרון יקר מאוד (שהופך את הבית כל פעם מחדש: בוחרים, קונים, מובילים רהיטים חדשים לבית, מוצאים רהיטים ישנים מהבית … בלאגן גדול ויקר), עדיך לקנות משהו איכותי שיחזיק … וידע להתאים לגדילה של הילד או הילדה עד לבגרות.

 

אז פגשתי את יו יו רהיטי ילדים שנותנים בדיוק את זה, יש להם רעיונות לעיצוב חדרי ילדים בסגנונות שונים, ויש להם פתרונות מצויינים לכל נושא שקשור לעיצוב חדר הילדים עם מוצרים איכותיים שמחזיקים. פשוט כיף.

צלמת מוכשרת בטירוף

בהמשך ללימודים שלי על צילום, להתפתחות ולהתנסות שלי בתחום, להיכרות שלי עם בית הספר לצילום של אלון קירה (לימודי צילום ולקורסים המצויינים שלהם), אני חוקר את האינטרנט ולומד על צלמים מכל העולם.

החלטתי שמידי פעם אני אשתף כאן את ההרצאות של הצלמים אותם אני הכי אוהב בין אלו שאני מוצא, גם כדי שאתם תוכלו לראות ולהתרשם וגם כתזכורת שלי לעצמי.

צלמת מוכשרת שכל כך הדהימה אותי ביכולת הצילום ועוד יותר ביכולת השיתוף של הטכניקה שלה: סו ברייס.

אני לא יודע עדיין את הביוגרפיה שלה אבל כן שהיא מומחית לצילומי פורטרייטים ומתמקדת בצילום נשים בכל גיל, האישה הזו מקסימה ונעימה, כריזמטית ומיוחדת בין אלו שראיתי עד כה.

ההרצה הראשונה שראיתי (כאן בהמשך), אחריה עוד נחשפתי לכמה וכמה נוספות.

 

עבודה בתחום הפסיכולוגיה בארץ זה עניין שמעסיק אותי

אני מכיר פסיכולוגית, חברה יקרה של שנים רבות. אני זוכר עוד כשהיינו בתיכון היא הצהירה שהיא תעזור לאנשים כשתהיה גדולה. היא תעבוד במשהו שיעזור ויעשה שינוי אמיתי … "לא קישוש הייטק ולא כסף מעניינים אותי", זה מה שהייתה מספרת.

 

עוד מעט היא צריכה לבחור: פסיכולוגית קלינית או חינוכית, פסיכולוגית התפתחותית או שיקומית, פסיכולוגית רפואית או ארגונית … היא די קרובה לרגע הקובע, לצומת משמעותית במקצוע שלה. אז היא לא מפסיקה לדבר איתי על זה, חברה טובה!

 

חיפשתי וחיפשתי לי מאמרים שרואים את החלק הפרקטי בעניין, כלומר, באיזה תחום בפסיכולוגיה יש יותר עבודה, דרושים יותר אנשים, בלי להתייחס לעניין העזרה לזולת (שהיא רואה כערך עליון) שנראה לי שבכל תחום בפסיכולוגיה יש עזרה לזולת, בכל תפקיד כמעט ובכל עבודה.

 

מאמר נחמד של יעלה ורטהיים עזר לי להבין ונראה מאוד ממצא ויעיל, אז אני משתף אותו כאן: "תיאור עיסוק הפסיכולוג" עזר לי להבין שהתחום הזה והעבודה כפסיכולות היא דבר מדהים שלא כל כך קשור אלי, לחברה שלי אני אגיד שתעבוד בתחום שהלב שלה רוצה … נשמע לי כמו תשובה טובה להגיד לפסיכולוגית לעתיד.

הפקת אירועים כמקצוע

לאחרונה אני חשוף יותר ויותר לתחום הפקת האירועים, איכשהו זה מגיע אלי מכל מיני חזיתות ואני פשוט מוקסם מזה.
דרך אירועים של חברים, כמו: חתונה אחת, חינה אחת ומסיבת יומולדת שעשו בהפתעה לחבר ועוד איזה אירוע חברים קטנטן שאני עשיתי אצלי פתאום נחשפתי לתחום….

 

אז קצת קראתי וחקרתי על עבודה בהפקת אירועים ומצאתי שני מאמרים של מיכל גיסינגר (אותה אני מכיר מאירוע דרך חברת אימגיק הפקות) ואני יכול להגיד עליה רק דברים טובים (לפני כמה חודשים אפילו כתבתי המלצה עליה ועל החברה).

 

מאמר ראשון על עבודה בתחום הפקות אירועים שמדבר על למי מתאים סגנון העבודה הדרוש בהפקת אירועים.
מאמר שני מפורט יותר על התהליכים שצריך לבצע בהפקת אירוע, כאשר בכל שלב ושלב מיכל מתעמקת באותו שלב.

 

* נחמד לראות שגם כשאני מחפש חומר על תחום הפקת האירועים אני מוצא בעל מקצוע אותו אני מעריך (במקרה הזה, מיכל גיסינגר).

ענבל אור והצורך הבלתי מוסבר בדירה משלך

כל העניין עם ענבל אור קצת מוזר, יש שם משהו שלכאורה נראה לא טוב אבל אם באמת יתגלה שהחברה של ענבל אור וענבל אור בעצמה פעלו בניגוד לחוק יהיו הרבה בעלי תפקידים, נותני שרותים ואנשים שנמצאים בעמדות כוח שאמורים היו לדעת בדיוק מה קורה שם. מישהו יפול יחד עם כל המגדל הזה (אם זה יפול).

מסכנים אלו שנתנו את מבטחם וכספם בקבוצה של ענבל אור, אלו יפסידו בכל מקרה וכבר ככל הנראה נמצאים בתהליכי עיכול שאת הכסף שהם שילמו הם לא יראו חזרה לעולם וככל הנראה גם הדירה שרצו לרכוש לא תרקום יסודות ובטון…

כל כך חבל על אילו שנפגעו, חבל עליהם ועל כספם.

כולי תקווה שימצא הכסף שככל הנראה נעלם לו, ויוחזר לבעליו ולמשפחות ששילמו וקיוו שעשו את הדבר הנכון.

 

 

קטגוריות